סיפור קצר – המילים שאנחנו לא אומרים

__הם עמדו אחד מול השניה כאילו עכשיו שתיהם הולכים לצאת למלחמה, המבטים שלהם הביעו כעס הם היו מודעים לכך שהם נמצעים בכיתה שאם הם ימשכו צומת לב כל המבטים יהיו עליהם.
מתחילת שנה כולם קבעו שהם זוג מה שגרם לריחוק בניהם.
הם היו עסוקים בלהוכיח לכולם שהם ׳שונאים׳ אחד את השני.
אבל אם הם לא שמים לב שכל הקטע הזה של השנאה בינהם שהם כאילו לא סובלים אחד את השני גורם להם להתקרב כל הזמן, כי זה מה שהם עושים יורדים אחד על השני ומתפקעים מצחוק.. רבים אבל אחר כך מחייכים ומסדרים את המצב.
כי הם רוצים להיות אחד ליד השני, אבל פוחדים מתגובות של אחרים ועוד יותר פוחדים מתגובות שלהם, איך הצד השני יגיב.
ושוב, הם עמדו שם אחד מול השני בזעם שהוא מחזיק בעט כדי לדקור אותה (אף על פי שזה בגדר צחוק)__

-רציתי להגיד לו שאני לא אוהבת את העיניין של 'אוייבים' עוד מההתחלה שהכרנו, שנפתח דף חדש, שהוא הבנאדם הכי מדהים שפגשתי׳

-רציתי להגיד לה שאני לא רוצה יותר בריבים האלו, שנמאס לי כבר מכל הדרמה הזאת שאני רוצה להכיר אותה מחדש, שהיא שונה מכל אחת שהכרתי, שאני רוצה לחבק אותה.

_____________________________
״מה תדקור אותי עכשיו?״ היא אמרה לו
״רעיון טוב״ אמר והתקרב אליה עם העט.
_____________________________

-אני רוצה לחזור לזמן ההוא שעוד רק הכרנו ששאלתי אותה אם היא אוהבת מישהו והיא אמרה שלא ואני אמרתי שכן אבל היא לא מהבית ספר.. הייתי צריך להגיד לה שהיא כן מהבית ספר! שהיא יושבת לידי ומדברת איתי כרגע!

-אני רוצה לחזור ליום שהוא עבר לשבת לידי שרק הכרנו, ואז אולי הדברים היו יותר טובים.. להגיד לו שאני רוצה שנהיה ידידים ממש טובים. שיחבק אותי.

_____________
הוא הגיע אליה ו..
_____________

^ לאן הולך מה שאנחנו רוצים לעשות ולא עושים? מה שאנחנו רוצים לומר ולא אומרים, מה שאנחנו לא נותנים לעצמנו להרגיש.
מה שאנחנו לא אומרים, לא מת, הוא הורג אותנו.
מה שאנחנו לא אומרים הופך לצעקות אילמות, לכאב גרון.
מה שאנחנו לא אומרים נעשה טעות.
מה שאנחנו לא אומרים הופך לעצבות לתסכול.
המילים שאנחנו לא אומרים הופכים לרעל שהורג את הנפש.
מה שאתה לא אומר כולא אותך בעבר.
מה שאנחנו לא אומרים נשאר לפצע פתוח^.
____________________________________________________________________
״אתה לא תעשה את זה נכון?״ היא אמרה ותפסה ביד שמחזיקה את העט המאיימת לפגוע בה מה שגרם להתקרבות יתר בניהם ״לא״ הביט בעיניים שלה מה שבדרך כלל לא עושה, הניח את העט על השולחן ואמר ״טוב כדאי שנתארגן לשיעור״
״כן כדאי..״ אמרה והתקדמה לכיוון הלוקר
____________________________________________________________________

– הייתי רוצה להגיד לה שאני אוהב אותה ושלא תלך
-הייתי רוצה שהוא יעצור בעדי ויגיד לי שהוא אוהב אותי

עצה שלי, תפתחו את הפה, תדברו! תגידו מה שעל הלב שלכם.. כי לא תמיד אפשר להתאהב מחדש ולא תמיד גם יש לנו הזדמנות כזו, מה כבר תפסידו