את הסוד שלי משאירה לעצמי

זה היה יום העצמאות , כולם שמחים , חוץ ממני , בפארק כולם שיכורים , כל החברים שלי , חוץ ממני ..
הוא עמד ליעדי הסתכל בעיניי , לא ניראה שיכור כלל , אך משהו עשה אותו מוזר , לא כמו תמיד , אולי לקח סמים . הוא עמד מרחק גדול ממני , והסתכל לתוך עיניי , כמאט בכה , ניגשתי אלייו ונתתי לו חיבוק ונשיקה בלחי , כמו ידידים .
הלכנו מאחוריי הגשר , הרחק מכולם , לא רציתי , כי הוא הפחיד אותי , התנהג מוזר . והוא תופס אותי ביד חזק חזק ומושך אותי אחרייו , לוקח לי את הפאלפון כי הוא יודע שבלי הפאלפון אני לא הלך , יושב על ספסל ומכריח אותי לשבת ליעדו , ישבתי . ואחריי כמה דקות מכריח אותי לנשק אותו , ואני מפחדת צועקת עלייו ומרביצה לו , והוא בשלו , לא מחזיר לי את הפאלפון עד שהוא יקבל את הנשיקה הזאת , בפה , עם לשון . בנות היו אומרות לי מה הבעיה , תנשקי ותשכחי , אבל בשבילי זה לא קל , כשיש לי חבר , אני לא בוגדת , זה מה שאמרתי לנרקומן הזה , והוא אומר לי " מה אכפת לך , אף אחד לא ידע .. " ואני בוכה , ולא מפסיקה לבכות , הייתי כל כך מעוצבנת , הלכתי במעגלים סביבו כשהוא עדיין מחכה לנשיקה . דרכתי על חתיכת קרש , לא קטנה ולא גדולה , לקחתי אותה , ותאמינו , חשבתי 10 פעמים , ונתתי לו מכות , מכות חזקות , וכולם יודעים שאינני חלשה . ירד לו דם מהראש אבל הוא נשאר כמו קודם , לא התעלף ולא צעק מכאבים , החזיק את הפלאפון שלי חזק בידייו , וזרק אותו לבור החשוך והעמוק שהיה ליעד הספסל , לאחר מכן היה עסוק בכאביו , ואני עומדת במקום . בשוק , ניגשת אלייו , זורקת למול עינייו את הקרש מידיי , ולוקחת חתיכת מתכת , ספריי שלג מיום העצמאות שנגמר ומישהו זרק אותו פה ליעד הבאר , לקחתי אותו ונתתי לו מכה , בכל כוחי , בכל הכוח שהיה לי , השפריץ דם , אבל לא ראיתי מה קרה בדיוק , ברחתי בוכה חזרה לחברים שלי , והם שאלו אותי מה קרה ואני שיקרתי , את הסוד שלי אני משאירה לעצמי .
הייתי מצוברחת כל-כך שכולם החליטו להתפזר לבתים יחד איתי, אמרו שאני חייבת לנוח . הלכנו לתחנת האוטובוס , היה כבר מאוד מאוחר , והיינו מאוד רחוקים מהבית , ולא היה לנו כסף למונית אפילו ..
והנה הוא בא אליי , עם חולצה שסובב על הראש שלו , כנראה בגלל המכות שהבאתי לו , בגדיו היו מלאים בדם שיתייבש. ואני ישבתי בשוק , נורא מפוחדת ורועדת ..
והוא ניגש אליי ונתן לי את הפאלפון , כנראה הוציא אותו מהבור , והוא הולך לאמצע הכביש , תופס מונית , ואומר לי ולחברים שלי להכנס פנימה , נכנסנו , והוא שילם עליינו .
כשהייתי בדרך הבייתה , כולם החמיאו עלייו ואמרו לי שעם לא הייתי איתם הוא לא היה בא ועוזר לנו , שרק בגללי הוא עזר לנו , כל השכונה יודעים שהוא אוהב אותי . ככה חברים שלי אמרו אבל אני לא לקחתי את זה רציני , אני חשבתי , כי עם זה היה מישהו אחר הריי הוא לא היה מחזיר לי את הפאלפון , הוא היה בא ומרביץ לי מכות חזקות , והוא לא עשה זאת , היינו בדרך הבייתה וכשנכנסנו לשכונה הוא שלח לי א.ס.מ.ס : "לא חשבתי שהכל יצא ככה . אני מצטער . אני מצטער מהלב , עדיף שיותר אני לא אתקרב אלייך , כי אלוהים יודע מה הדבר הבא שאני אעשה .. הריי אינני משתלט על מעשיי … "
ואני לא אומרת מילה לאף אחד . לא רוצה שמישהו ידע . את הסוד שלי אני משאירה לעצמי …