אופס נכנסתי

שלום קוראים לי דנה , אני גרה בתל אביב ההורים שלי גרושים , אני גרה עם אבא שלי ואשתו , אין לי בעיות בחיים , אני מאושרת , יש לנו כסף והרבה , אני חכמה , אימא שלי על סמים וכרגע היא בגמילה ה-5 שלה , אין לה כסף , אני לא ממש בקשר איתה , לא בגלל שאני לא רוצה בגלל שהיא לא רוצה ליצור איתי כול קשר . אני בת 14 , יש לי חבר כבר שנתיים , אני והוא מבלים הרבה זמן ביחד , אנחנו מאוהבים זה בזה בטירוף ובצורה לא הגיונית , יש לי גם המון חברות וכול אחת מהן היא החברה הכי טובה אין לי את החברה הכי טובה . אני לא יודעת איך להגדיר את עצמי , אני ממש לא פרחה אני לא רגילה טוב נו אני פריקית אש , אני אוהבת את עצמי ככה , כן פריקית אם הלק השחור , שלא שמה על אף אחד ובטח לא על מה שאני לובשת , זרוקה כזאת , אשתו של אבא שלי שונאת אותי בגלל זה , לאבא שלי זה לא איכפת , וגם לי לא איכפת שהיא שונאת אותי בגלל זה, טוב זה לא שהיא הייתה אוהבת אותי עם לא הייתי פריקית .אני ואבא של בקשר רע , ממש רע אין לי אל מה לדבר איתו , אני לא מוצאת סיבה לדבר ואנחנו כול הזמן רבים . אבל אין לי איפה לגור וזה לא ממש משנה לי , אני כמעט ולא רואה אותו , הוא עובד כעורך דין ומגיע בשעות מאוחרות שאני כבר ישנה , אבל גם אם לא הייתי ישנה הוא לא היה בא בכלל להגיד לי שלום , אני לא יכולה להגיד שאני אוהב את ההורים שלי , אבל למרות זאת , אני עדיין מאושרת מהחיים , אני לא יודעת איך ? אבל שום דבר לא ישבור אותי , אני חזקה ושום דבר לא עומד בפני ומי שכן שיעוף.

טוב… הכול התחיל בבוקר יום ראשון , השעון צלצל , אני פתחתי את העיניים לאט לאט , היה בוקר חורפי ועצוב כזה , לא הי לי חשק ללכת לבית הספר , אבל הייתי חייבת , היה לי מבחן באותו יום באנגלית . קמתי , התלבשתי והלכתי לשירותים , שהלכתי לשירותים ראיתי את סוזי (אשתו של אבא שלי ) יושבת ליד השולחן , שותה קפה , היא דיברה בטלפון כמו שהיא תמיד עושה , היא הפנתה עליי את הראש חייכה ואמרה לי שלום אני לא עניתי לה , לא היה לי כוח אז המשכחתי בדרכי לשירותים , אבא שלי כבר לא היה בבית איך שסיימתי להתארגן ירין (חבר שלי ) כבר חיכה לי בסלון , הוא וסוזי מסתדרים דפווקא די טוב , אני לא מבינה איך אבל שיהיה להם בכיף , שהוא ראה אותי יוצאת שהשירותים הוא חייך עליי , אני בנתיים לקחתי את האוכל , שאינה (המטפלת והמנקה שאצלנו בבית ) השאירה לי על המדף שהלכנו בדרך ירין סיפר שההורים שלו , לא נמצאים ביום שישי בבית הם נוסעים לצימר בצפון , והוא אמר לי שהוא רוצה שאני יבוא , הצעתי לו שעוד כמה ילדים יגיעו ונעשה איזה מסיבה קטנה עם ריקודים , מוזיקה , כיבוד אבל הוא סירב , הוא רצה להיות לבד הוא לא רצה להזמין חברים , בהתחלה הסכמתי כי חשבתי אולי הוא רצה קצת זמן איכות לבד , אבל אז הבנתי את הלבד הזה הוא רצה רק אותי , אני מאוהבת בו כול כך , אבל אני ממש לא מרגישה מוכנה בגיל כזה אני מרגישה שאני עדיין לא בשלה , אבל אני רוצה לשמח אותו , אני אוהבת אותו … לא ידעתי מה לעשות מה אני שרמוטה ? מי ירצה לדבר איתי אחרי זה , אולי כולם יצחקו בגלל שעשיתי את זה כבר ? אולי אני לא ידע מה לעשות והוא לא ירצה אותי ? מה לעשות לשמח אותו או להקשיב ללב שלי ?

כול השבוע חשבתי על זה , מפה לשם היה כבר יום חמישי , לא יודעתי מה לעשות ? לדבר איתו על זה ? או אם מישהו אחר או שהוא יכעס עליי כי שיתפתי אולי עדיף שאני לא יעשה כלום . פתאום נזכרתי שלא שמתי לב בכלל שחברה שלי נפרדה מחבר שלה , שאבא שלי סיפר ששוב אמא ברחה מהגמילה , אפילו לא רבתי כול השבוע אם אבא שלי , אולי אני כבר בכלל לא אותה ילה מאושרת , שבטוחה שחבר שלה אוהבת אותה ב- 100% , אולי הוא כבר לא רוצה אותי , השבוע הוא כבר לא בא לאסוף אותי כמו בכול יום , לא נפגשנו , האו לא הזמין אותי עליו והכי עצוב שהוא עובר לידי נותן לי נשיקה בלחי ומאז לא מדבר איתי יותר כול היום , הוא יתייחס כאילו אני איזה ידידה שלו ולא כמו חברה שלו , מה יש לו ? היה עליי הרבה לחץ ממתי הוא רוצה שנעשה את זה ולוחץ עליי כול כך , ממתי הוא התחיל להיות סוטה כזה כמו כול הבנים , פעם חשבתי שהוא הגבר הכי מושלם בעולם עכשיו אני כבר לא חושבת ככה , פעם זה היה יותר קסום היו לי פרפרים בבטן כול פעם שרק הייתי מדברת עליו , כול פעם שרק הייתי מעלה את השם שלו על הלשון שלי , כול פעם שרק הייתי רואה אותו , זה היה כאילו הוא הדבר הכי מושלם שקיים בכול העולם , שהוא האביר על הסוס הלבן שלי , הייתי בטוחה שאיתו אני רוצה לחיות את כול חיי, שאני רוצה להתחתן איתו , להקים איתו משפחה , זה היה נראה האהבה הכי מושלמת בכול העולם .

כל השבוע היה גשם , ימים אפורים , שחורים כאלה , ימים עצובים , השמיים לרגע לא היו כחולים , הרגשתי רע כול השבוע , אפילו לא עישנתי מה שאני רגילה לעשות 5 פעמיים ביום אולי זה נישמע לכם מוזר אבל זה השפיע עליי כמו שאף מקרה לא השפיע עליי בחיים . לרוע מזלי הגיע יום שישי , לא רציתי ממש לקום , לא ידעתי מה לעשות , לדבר איתו , אולי להתקשר עליו , אבל מה אני יגיד לו ? אז לא עשיתי כלום , הלכתי לבית הספר כרגיל ראיתי אותו , הוא אמר לי שלום מרחוק והמשיך בדרכו , שהיה צלצול הוא בא אליי ואמר לי שבהפסקה הבאה הוא רוצה לבר איתי , כול השיעור לא הקשבתי למורה , לא שמתי לב עם היא מדברת או לא , הייתי לחוצה שהיה צלצול כול כך שמחתי , הוא ישב בחוץ וחיכה לי, הלכנו למקום הרגיל שלנו איפה שהיינו בטוחים , כול הדרך לשמה לא דיברנו , רק כשישבנו התחלנו לדבר , הוא אמר לי שהוא מבין אותי ואולי זה היה מוקדם מידי , הוא אמר לי שהוא עדיין רוצה שאני יבוא עליו ולא יזמין חברים , כי הוא רוצה שניהיה סתם לבד , זמן איכות . הסכמתי והבטחתי לבוא בלילה , התלבשתי יפה , שמתי הרבה צמידים , את הגי'נס האהוב עליי , חולצה לבנה ממש מגניבה ונסעתי לשם במונית , השעה הייתה 6:00 והוא הבטיח לי ארוחת ערב שנכין ביחד . כשהגעתי הוא סידר את הבית לכבודי , קנה מצרכים (פסטה עם רוטב לבן ועוף )עם אמא שלי הייתה רואה שאני אוכלת אוכלת לא כשר , היא הייתה הורגת אותי , אבל לי זה לא מפריעה , גם בלי אלוהים הייתי שמחה לדעתי , גם בלי אלוהים הייתי כאן , אני פשוט לא אוהבת איך שמתייחסים לבנות בדת , הברכה שהגבר אומר היא " ברוך שלא עשני אישה " לדעתי זה השפלה וחוסר כבוד ובלי שום קשר , אני לא מאמינה שיש משהו בכלל בשמיים. התחלנו עם העוף ואחרי חצי שעה \שעה התחלנו עם הפסטה היה כיף , אווירה טובה שמחתי שהוא היה איתי ככה ושעברנו את זה , שכול האוכל היה מוכן ישבנו לאכול ביחד , דיברנו ואז הוא אמר לי " סתכלי אל הבר הזה בלי משהו רוצה גם ? " ובלי לחשוב הרבה אמרתי לו שכן , למה לא בעצם , יום שישי אני כבר גדולה , מה איכפת לי קצת לדפוק את הראש , בהתחלה לקחתי שוט אחד, בהתחלה זה לא היה ממש טעים , אבל אחר כך רציתי עוד ועוד הייתי שיכורה מתה , הייתי אל הריצפה פשוט היה היה לי כול כך כיף , הייתי בבלבלות הרגשה של " החיים יפים" הרגשתי איתו הכי טוב הכי כיף בעולם התחלנו להתנשק המון , זה קרה עשינו את זה לא נמשך הרבה זמן , יום אחרי לא זכרתי הרבה ממה שקרה , לא רציתי לדעת שעשיתי את זה בפעם הראשונה ואני לא זוכרת כלום כמעט , רציתי שזה יהיה מיוחד .

אבל מה שאני לא ישכח , שמאז לא קיבלתי מחזור , הקאתי כול הזמן ושעשיתי בדיקת הריון יצא חיובי , לא ידעתי מה לעשות , פתאום עכשיו להרוג ילד , ילד שבתוך הבטן שלי , בגלל איזה טעות טיפשית , החלטתי להשאיר אותו , הייתי אם פונדקאית , נתנתי אותו למשפחה שמגדלת אותו כבר שנה אני כבר בת 15 , לא ראיתי אותו אותו מאז שהוא יצא מהבטן שלי , אני לא רוצה לראות אותו , אני וירין נפרדנו ברגע שראיתי אותו יום אחרי ששכבנו מתנשק אם ילה אחרת , הוא יודע אל התינוק והוא אפילו הלך לבקר אותו פעם או פעמיים , אמא שלי כבר נפטרה בשל מנת יתר ואני כבר לא מאושרת בכלל החיים שלי נהרסו לי מול הפרצוף והכול בגלל אהבת חיי …

(תגיבו!!!!)