The One That Got Away – פרק 14

שש פעמים בחופשה מצאתי את צ'ארלי עם החולצה השחורה של לקוסט ותיק על הגב, ישוב על הגדר בחזית הבניין כשאני יורדת, מכריז שהיום יוצאים לטיול.
הוא אף פעם, למרות התחנונים שלי, לא הודיע לי מראש, ככה שכשקנינו דברים הוא היה משלם עליי ומעולם לא הסכים שאחזיר לו את הכסף כששבנו הביתה.
בכל פעם היינו צועדים לתחנת רכבת, יורדים באחת התחנות ומתחילים להסתובב.
בפעם הראשונה הוא לקח אותי לסתם עיר, שאין בה אטרקציות מיוחדות, אבל זה בכל זאת עיר אחרת, אז זה ריגוש. הסתובבנו ברחוב הראשי שם. צ'ארלי נורא רצה שאני יקנה משהו, אבל אני לא אוהבת לבזבז כסף, בעיקר לא על עצמי.
ב"דייט" השני הוא כבר לקח אותי למקום יותר רחוק, היה שם גם ים. בעיר ההיא נכנסנו לחנות בגדים. אני מדדתי חולצה וצ'ארלי מדד מכנסיים, בסוף קניתי חגורה וצ'ארלי קנה כובע. אחר כך אכלנו גלידה, צעדנו בטיילת ובסוף התנשקנו מול הים. לא הסכמתי להיכנס לחול כי לא היה לי בגדים להחלפה, וצ'ארלי לא נטש אותי לטובת הגלים.
הטיול השלישי היה לעיר המגורים הקודמת של צ'ארלי. זה מקום מקסים, כמו בסרטים, מלא בתים חד קומתיים עם קירות וורודים, חלונות צהובים ומדשאות ירוקות בכניסה לכל בית. בעיקר התהלכנו בשכונה שלו כי הנסיעות הלוך חזור היו מאוד ארוכות ולא היה זמן לראות את המגדלים המפורסמים של העיר הזו אם רצינו לחזור לפני שמחשיך.
היציאה הרביעית הייתה לאותה העיר כמו שביציאה השנייה (זאת עם הים).
"אף פעם לא נמאס." הכריז צ'ארלי והפעם הוא כן נטש אותי לטובת הגלים.
צפיתי בביישן הזה שוחה בים עם חולצה לבנה שהכין מבעוד מועד.
"תוריד ת'חולצה יא מכוער!" צעקתי לו.
"תורידי את!" ענה, צחקתי.
כשהוא החליף את החולצות הגנבתי מבט. רזה כמו פליט וחיוור כמו דף מחברת… אבל זה הטעם שלי (מוזר הא?)
הטיול החמישי היה ב"יום הולדת חודש ליחסים שלנו", כמו שצ'ארלי קרא לזה. למעשה ימי הולדת, ימי נישואים והשילוב המוזר שבניהם הם לא דברים שמרגשים אותי. צ'ארלי לקח אותי לאיזו עיר חמודה, קנה לי שמלה שחורה, מחליק לשיער, נעלי סירה ומחזיק מפתחות וורוד שכתוב עליו: BEST GIRLFRIED EVER, מאחור הוא כתב: I Dont Wonna Be Anywhere Else But Here, With You. Me, Charlie שזה ציטוט משיר של אולי מארס (Olly Murs)
הטיול השישי היה לעיר בירה, שם היינו באיזה שהוא שוק ובסוף התנשקנו על חומה מפורסמת כזאת.
זה חופש רגיל שבזכות צ'ארלי נהפך למושלם.