Place in heaven – מקום בגן עדן – פרק 11

•נקודת מבט אדם•

למרות הגשם היורד, למרות עינייה האדומות מבכי , למרות האיפור השחור המרוח סביב עינייה, היא מעולם לא ניראתה יותר יפה, למרות הגשם שזולג עלינו היא עדיין ניראתה כל כך יפה, כל כך נשית, כל כך שברירית ועדינה.
״בבקשה אל תברחי, אל תשאירי אותי לבד״ אני לוחש בשקט, למרות רעש הגשם המליץ על הקרקע היא שמעה אותי היטב.
צמצמתי את המרחק בנינו, מצמיד אותה אל החזה שלי, מגן עליה בגופי מסערה המשתוללת.
״אני לא הולכת לאף מקום״ היא לחשב בשקט, מרימה את מבטה אל עיניי, מסתכלת עמוק לתוכן, מתחת לכל המסיכות, מתחת לכל השכבות, מסתכלת אל תוך תוכי.
דקות ארוכות של שקט משתלטות עלינו, הזמן מתחת לגשם עובר שונה, עובר מהר, עברו דקות, עברו שעות, הזמן כבר הפך ניטרלי.
״אני מצטער״ לחישתי שקטה, אבל היא שמעה היה את דבריי.
״על מה אתה מבקש סליחה?״ היא שואלת בתהייה, וגבותייה מתכווצות.
טיפות הגשם זולגות על פנייה היפות, מתמזגות בשפתייה העבות והוורודות, הנפוחות מעט מהקור השורר והחודר.
״על ששקרתי״ אני אומר, קולי מכאיב לי באוזניי, וכל פעימת ליבי דופקת בעוצמה, בחיים לא הרגשתי ככה, בחיים לא התאהבתי ככה במשהי.
״אל תדבר שטויות, בחיים לא שיקרת לי״ היא מחייכת חצי חייל קטן שיורד במהירות בדיוק כמו שהוא עלה במהירות.
״שיקרתי לך בנוגע לדבר אחד״ אני מסנן בכאב, האמת הולכת לצאת, לא משנה עד כמה היא כואבת, עד כמה המצב מסובך.
זאת ההזדמנות שלי, וכמו שאשלי אמרה, אני חייב לפעול לפני שהמצב יגיע לנקודת האל חזור , ואני האבד אותה…
היא ממשיכה להביט בי מבט ממושך ומבולבל, עינייה החומות והמבריקות סורקות את פניי ביסודיות.
״על מה לעזאזל אתה מדבר?״ היא שואלת מבולבלת.

•נקודת מבט אווה•

הגשם לא מפסיק לרדת, דקות, שעות, הזמן חולף כל כך מהר שאני כבר לא שמה לב לכך.
״על מה לעזאזל אתה מדבר?״ שאלתי אותו מבולבלת, הלב שלי פועם בעוצמה, הערעור התמידי שבליבי לא מפסיק לשגע את מוחי במשך כך הזמן הזה, במשך כל הזמן מאז שהכרתי אותם.
הבטתי לתוך העיניים הירוקות הזורחות שלו, גם כאן מתחת למעטה העננים הם ניראות בהירות יותר מאי פעם.
פניו התקרבו לשלי, רק סנטימטר קטן מפריד בין שפתינו.
״על זה שלא אמרתי לך שאני אוהב אותך״ הוא לחש לאוזניי, הלב שלי החסיר פעימה הכרחית.
שפתיו נצמדו לשלי בחוזקה, מנשקות בעדינות ובאותה מידה בכוחניות גברית.
באותה השנייה, ששפתיו עדיין צמודות לשלי, הרגשתי בפעם הראשונה בחיי, שלמה.