Place in heaven – מקום בגן עדן – הקדמה

הלב שלי אף פעם לא היה שלם, משהו תמיד היה מערער לי שם בפנים את השקט.
משהו שלא היה נותן לי רגע של מנוחה עם עצמי, לבדי, בלי המשהו שמערער בתוכי.
וכשהכרתי אותם, את שניהם, את שני הגברים שגרמו לערעור שבתוך הלב שלי להתחזק.
שם הבנתי שמשהו צריך להשתנות…
כאב לא נכנס לחיינו סתם פתאום, והערעור שגם ככה היה קיים בתוך ליבי, פתאום תפס חלק דומיננטי בתוך המחשבות שלי.
הלב משחק את השטן, והראש משחק את המלאך.
שני צדדים שאף פעם לא מסכימים.
בדרך כלל זה אמור להיות הפוך, שהלב הוא המלאך, שהוא יודע מה טוב בשבילנו…
וזה נכון רק שהלב עסוק יותר ברגשות מאשר מה שבאמת ובתמים אמור להיות טוב עבורנו.
ואת זה יודע הראש, טוב לפחות ככה זה עבורי…
שהלב חומד ורוצה, לא בודק אם הוא טוב בשבילנו, אם הוא בסדר.
והראש לעומת זאת מבין, מה טוב מה רע, מה אנחנו רוצים ומה עדיף, הוא מחשב כול נתון בהחלטה ורק אז מגיע לתשובה.
הראש לא פזיז כמו הלב, והלב יודע מה הוא רוצה יותר מהראש.
ככה מתמשכת המלחמה המיתולוגית הארוכה בין הלב והראש , בזמן שאני מנסה להבין מה אני רוצה עכשיו בחיי.
במיוחד אחרי ששני הגברים האלה נכנסו לי עמוק לתוך מחשבותיי.