g.f

אנחנו צועדים בשתיקה. בחיים לא שתקתי עם בנות, תמיד הן דיברו על החיים שלהן ועל הבעיות שלהן, ככה זה היה עם כל האקסיות שלי וככה תמיד זכרתי בנות. בבר הן בדרך שלל ניסו לשוות סקסיות לקולן, ולבית ספר הן באו אם הבגדים המנימלסטיים ביותר שאפשר ללבוש, כמובן שלא כולן היו ככה, וריי היתה מהחלק שלא, היא שתקה, היא גם לא הביטה בי, אפילו לא מבט אחד. היא הסתכלה למעלה אל העצים או אל השמיים ואז השפילה את מבטה אל מגפיה. בדרך כלל אני הייתי זה שמנפנף בנות, אבל ניראה שהיא נפנפה אותי. אוושות צעדינו על האדמה מרובת העלים עוד מן הסתיו נשמעו חזק יותר ויותר עם כל צעד, הנחתי את ידיי בכיסים ונתתי לשקט לחדור פנימה, לבסוף הגענו. ברגע שהגענו המבט שעל פניה של ריי השתנה לגמרי, והיא נעצרה במקומה. המראה של העמק הירוק עם האגמים התכולים והפרחים הצהובים נפרש בעיניה הירוקות והפעורות, היא הביטה בעמק בתשיאה. בלי להסיט את מבטה היא ירדה מן הסלע שעליו עמדנו והחלה יורדת אל העמק הנרחב, "חכי." אמרתי "זה יכול להיות מסוכן" סוף סוף הסיטה את מבטה אליי , " איך מקום כל כך יפה יכול להיות מסוכן ?" היא הביטה אל העשב הירוש מרחק צעדים מתחתיה, "ככה, מאז שאני זוכר את עצמי אבא שלי אף פעם לא נתן לי לרדת, יכולים להיות שם נחשים או משהו כזה." התיישבתי על הסלע וריי התיישבה לידי בקפיצה, היא הוציאה את המחברת שלה, ואני הבטתי בה במצח מקומט, "על מה העבודה בכלל ?" שאלתי אותה "הנרי החמישי או משהו כזה" היא ענתה לי אבל לא פתחה את המחברת, עיניה לא יכלו להתיק מהעמק המופלא הזה. "תזכיר לי למה באנו לפה ?" שאלה, "כי זה המקום היחידי שבו אני מתרכז, אבל אם את רוצה אנחנו יכולים פשוט ללכת לבית שלי" עניתי לה, "לא, לא המקום הזה מדהים" ענתה לי והסיטה את מבטה אליי מצמצמת את עיניה מפני השמש. נזכרתי בקתרין הן היו כל כך שונות בהכל, שערה של ריי היה כהה וגלי ובסופו היו סלסולים שקפצו על גבה, עכשיו אספה אותו לצמה מבולגנת ונשפה על הפוני שנכנס לעיניה, אני חייב להודות שזה היה ממש חמוד. לקתרין היה שיער בלונדיני וחלק כמקלות, עורה היה חיוור לעומת עורה הזהוב של ריי ועצמות לחייה לא היו גבוהות כשל ריי, בפעם הראשונה שהבאתי אותה לפה, היא באה עם עקבים ושמלה סטרפלס אדומה שבלטה על עורה החיוור, היא ציפתה למשהו אחר כי כשהסרתי את כיסוי העיניים מעיניה , היא רק תיקנה את האודם האדום שלה, "זה המקום ?" שאלה באכזבה, "כן, למה ציפית מותק ?" היא אהבה כשקראתי לה מותק אבל בעיני זה היה מטופש, "לאידעת בית קפה או משהו כזה."תמיד היא הייתה כל כך שטחית. הבטתי בריי, היא לבשה סווטצרט ספורטיבי בצבע כחול, טייץ , מגפי שמנת ועגילי אופל לעומת עגילי החישוק הענקיים והתמידיים של קתרין, "מה?" שאלה אותי, בכלל לא שמתי לב שאני פשוט בוהה בה" כלום" עניתי "שמתי לב שאת מאוד יפה, פשוט ככה בטבעיות" אני יודע שזה לא היה במקום אבל הייתי חייב להוציא את זה, ריי הסמיקה "תודה" אמרה במהירות ונשפה שוב על הפוני שלה.