:(

גם תמכת בו, גם לא תמך בך, וגם שכח אותך, ובטח בשבילו בכלל אין כל משמעות לזה שתסלחי לו או לא.
ובמקום שהוא יחשוב עלייך, ויחשוב להיות רגיש יותר, או להתנצל.

את זאת שחושבת על לסלוח לו, למרות שלא מגיע לו.

הזכרת את זה שאת תמכת בו, וציפית לקבל תמיכה בחזרה, למרות שלא היית אמורה לצפות- כי אמורים לעזור בלי לצפות לקבל בחזרה.

שני דברים, דבר ראשון, גם אם לא היית תומכת בו, מן האנושיות, זה להקשיב לבן אדם שמספר על משהו שקשה לו, ולא לדחות אותו, גם אם אתה במצב קשה יותר.

דבר שני,זה נשמע קצת אינטרסנטי, אבל זאת לא הכוונה- מה הם חברים אם לא אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם, ולספר להם כשמשהו קשה לך?
ולדעת שתעשה את אותו הדבר בשבילם.

חבר שלא מסוגל להקשיב לך, כשאתה מספר לו על דברים שבאמת חשובים לך, והוא יודע שזה חשוב לך ומבטל אותך, הוא לא חבר אמיתי.

מאחלת לך אושר, ושתשכחי ממנו. כי יש אנשים שפשוט לא שווה לבזבז עליהם מחשבות.💚

אפי הי.
מרגיש לי כאילו כולם צודקים וצריך לעשות סדר. יש משהו נכון במשפט שכשעושים למישהו טובה, לא צריך לצפות לטובה בחזרה. אחרת זו לא טובה, זה אינטרס.
אם את רוצה לעזור – תעזרי. אם לא אז לא. החלטה שלך. אם את מצפה לתמורה, תגידי. אבל זה לא נחשב כעזרה.

לעומת זאת, כן אפשר לצפות מחבר להיות שם עבורינו, ואם הוא לא שם עבורינו אז הוא כנראה לא חבר כמו שחשבנו שהוא, ואם יש לו קושי להיות שם עבורנו, אז הוא יכול להסביר. זה גם בסדר וחשוב להגיד לחבר מה אנחנו מרגישים. אם נפגעת מהתגובה שלו יכולת להגיד לו.

לגבי עניין הסליחה. זו כבר תחושה שלי. מישהו שבא ומתנצל יש מקום לשקול לסלוח לו. סוג הסליחה השני, שמתאים יותר במקרה שלך לדעתי, הוא להבין שציפינו למשהו ממישהו שלא היה יכול לתת לנו אותו (פחות חשובות הסיבות). להבין את זה, ולשחרר אותו מהאחריות. זה לא אומר שתחזרי לאהוב אותו, זה לעשות התאמה למציאות. את סולחת ומוותרת לו, והתמורה שלך היא שאת משתחררת ממנו ומתקדמת הלאה.
כשתסלחי לו באמת, אני מניח שכל רגש שהיה לך כלפיו יעלם. בדרך כלל זה לטובה. כל עוד תמשיכי לכעוס עליו, בעיקר תתקעי במקום הזה בעצמך.
החלק הקשה הוא לסלוח, לדעתי. קשה לשכנע את עצמינו. זה מגיע ממקום של הבנה מה היתה באמת מערכת היחסים בינכם, ומה את באמת מאמינה שמגיע לך במערכת יחסים.

לא הבנתי את תחילת הקטע, כשסיפרת על אמך. תארת בהתחלה חלום, ואז רשמת כעבור לילה. הבנת בחלום שחלף יום, או שפספסתי משהו. הכל שם עדיין בחלום? לרגע זה היה נשמע מציאותי מדי.

אז זה היה חלום או לא?