דמעתי האחרונה

16/09/2010 887 צפיות אין תגובות

רציתי למות אתמול.
רציתי לוותר עליך,עלינו,עלי..

איך אתה לא רואה את זה?
אף אחת לא צריכה אותך יותר ממני..
איך אתה לא רואה?
אני מחלקת חיוכים מזויפים לכולם.
מחייכת,כשמבפנים בא לי לבכות.
עוד דמעה זולגת..
קיויתי שתבחין בזה..

איך אתה לא שומע את זה?
כשאני צורחת!אבל מילים לא יוצאות לי מהפה..
אני צורחת כבר שעות!
מכה בקירות,משתוללת!
קיויתי שתבוא לעצור את זה.

איך אתה לא מרגיש את זה?
שאני אוהבת אותך כ"כ..
שאני סובלת כאב קשה מדיי,שליבי התנפץ לרסיסים.
קיויתי שתשמור עלי,
שמכובד אהבה,לא אפול על ברכי.

לא ראית,לא הבחנת..
לא שמעת,לא באת לעצור אותי..
לא הרגשת,לא שמרת עלי..

עכשיו,יותר מתמיד אני יודעת מהי ההרגשה לאהוב ולא לקבל חזרה.

בכל זאת,אני מקדישה לך את דמעותיי.
ואולי יבוא יום בו תראה את כל הדמעות שזלגו מעיניי למענך.
אני גם יכולה להבטיח,שיבוא יום בו כל דמעותיי יהיו לשלולית אחת גדולה
של צער,צער שלא יהיה קיים עוד.
שלולית כאב,שתעלם,ברגע שיורידו את פקק המים.

עוד דמעות זולגת על לחי..
כאילו שורפות את פניי,
מתי תרד הדמעה האחרונה?
מתי כל זה ייפסק?

שמתי פקק ומילאתי את האמבטיה.
מילאת אותה עד שהמים התחילו לזלוג החוצה,
מילאתי אותה בטיפות שהפכו לשלולית גדולה של מים.

כך הרגשתי מבפנים.
שאין בתוכי עוד מקום לכל הכאב הזה,לכל הדמעות..
כבר תקופה שאני מרגישה תקועה במקום.
אני מנסה למחוק מזכרוני אירועים שהפכו לצלקות,ולא מצליחה.
אני כבר לא בוטחת בעצמי,
אני לא מאמינה שאני יכולה לעמוד בזה עוד.

אני נואשת.
נכנסת למים,
בידי חפץ קטן קהה.
מים נשפכים החוצה מכל כיוון,
אני מכניסה את ראשי מתחת למים..
דמעותיי נעלמות בתוך השלולית.
נושמת,בלי אוויר לנשימה.
אני עם עיניים פקוחות,ובקושי רואה,
כתם דם מופיע במים.

אני מדממת,ולא חשה חולשה.
כתם הדם ממשיך ללכלך את המים..
אני נהנית מהצבעים,
אני נהנית מהתחושה-להיות בלי הרגשה.
אני עוצמת את עיניי,
זולדת לה עוד דמעה קטנה,
האמת שבה בקושי הבחנתי.
זו כנראה הדמעה היחידה שלא הרגשתי כאילו צורבת את עור פניי..

עולה מעל פני המים.
מרגישה מרחפת,
מתרחקת מהכל.
מסתכלת מתחתיי,רואה אמבטיה מלאה מים עד גדותיה.
וכתם דם גדול.
לא שמתי לב,ופתאום הבנתי,
שזו היתה,דמעתי האחרונה.

מתחילה לשכוח מכל הכאב שידעתי.
מחייכת,לא האמנתי ששוב אחייך.
ועולה עוד טיפה למעלה.
אני נוגעת לא נוגעת בשמיים..
וברגע האחרון לפני שאני נעלמת לגמרי,
אני מסובבת את ראשי,
מביטה בך,מבט אחרון.

-אהובי-

*מתתי אתמול, ויתרתי עליך, עלינו, עלי..*
מלמעלה שולחת נשיקה ומקדישה לך:
את דמעתי האחרונה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך