״עד שהמוות יפריד בינינו״ פרק 34

מצאתי את עצמי בחדר קמתי לאט
״היי״,שמעתי קול וסיבבתי את ראשי,ליאן ישב על ספה קטנה וחייך אלי
״היי?..איפה אנחנו?״,שאלתי
״אבא שלך יסביר לך״,אמר והתקרב
״ליאם…מה אתה קשור לכל זה?״,שאלתי
״זה…״,הוא התחיל לומר אבל אבי נכנס באותו הרגע
״לוסי…טוב שהתעוררת,בואי״,אמר
הסתכלתי על ליאם,אבודה ומבולבלת…
יצאנו מהחדר וירדתי,זה הה בית ענק ויפה
״לוסי…ואו כמה השתנת״,אמרה אישה מבוגרת כשירדתי במדרגות
הסתכלתי אל אבי… מי האישה הזאת ומאיפה היא מכירה אותי?
״לוסי…זאת סבתא שלך״,אמר אבי
סבתא שלי?…הרי תמיד הוא אמר שסבתא שלי מתה
״טוב רגע..מישהו יכול להסביר לי מה קורה פה?״,הסתכלתי כל כולם
״לוסי…״,אבי התחיל לומר וכולם הלכו,הלכנו לסלון וישבתי מולו
״את זוכרת שכשהיית קטנה..תמיד שאלת אותי מה עם אמא,אך היא מתה״,הוא המשיך
הנהנתי והתרכזתי סוף סוף אני הולכת לגלות את הסיפור על אמא שלי
״כמו שאת רואה העבודה שלי מסובכת,אני עוסק במאפיה…הכרתי את אמא שלך ככה,היא הייתה אישה נהדרת,חזקה וחכמה,בהתחלה ההורים שלה לא הסכימו לזה שניהיה ביחד,אבל לא וויתרנו,אהבנו אחד את השניה,לבסוף סבתא שלך הסכימה לזה,סבא שלך נהרג..דרך העבודה הזאת,בקיצור אני ואימך ברחנו לכל מיני מקומות
שון נולד ואחריו את…היינו מאוד מאושרים,עד שהגיע הגרוע מכל וקראו לנו,אמך באה איתי,כשאמרו שבמקום יש פצצה אימך חשבה שאני עדיין שם והיא נהרגה…זה היה הסיוט של חיי אבל הצלחתי לחזור לעצמי כשהבנתי שאתם נישארתם והיום אתם תחת איום שכבר איי אפשר להשאיר אותכם לבד״,אמר
היו לי דמעות בעיניים…
״אבל…מה עם כל הרגעים שהיא שיחקה?״,שאלתי
״היה לי איזה עינין ומשם הכרתי את אמא שלך,היא שיחקה וככה התאהבתי בה,רק אחרי זה גיליתח שהיא הבת של הבוס שלי…אמך הייתה כל כך מאושרת ממך לוסי״,ליטף את פני ואמר בחיוך
התפרצתי בבכי והוא חיבק אותי…

מנקודת המבט של ליאם

השארתי את לוסי עם אביה,הלכתי לאיפה שכל השומרי ראש
״ליאם…כמה טוב לראות אותך״,אמר מייקל (עובד כשומר ראש וחבר טוב שלי)
״מה קורה״,חייכתי
״אז מה אחי?..חזרת אלינו?״,שאל
״עוד מעט …כשהכל יגמר וכולם יחזרו לחיים שלהם נחזור לרגיל״,אמרתי
״מה אני שומע ליאם?,התחלת עם הבת של הבוס?״,דחף אותי בקטנה וצחקנו
״אז שמעת טוב״,חייכתי
״מי זה?…ליאם זה אתה?,אתה בטוח?״,צחק
״כן כן תתמודד״,צחקתי
״ואני זוכר שכשאמרו לך שאתה תיהיה צריך לעבוד אבל לא כשומר ראש אלה כתלמיד רגיל שהוא הבן של המנהלת,ועוד הוא היה צועק מה אני העשה עם ילדה מפונקת של אבא״,אמר
לפתע שמעתי רעש והסתובבתי ראיתי את לוסי עומדת בדמעות
״לוס…לוסי״,גמגמתי
היא לא נתנה לי לדבר והיא רצה
״לוסי חכי״,צעקתי ורצתי אחריה
״לא!…תעזוב אותי,שיקרת לי,אז מה כל זה היה רק משחק בישבילך?,זה היה רק בגלל העבודה הדפוקה שלך,גרמת לי להתאהב בך אבל כל הזמן הזה שקרת לי ועוד על זה שאתה עובד בישביל אבא שלי״,היא אמרה בדמעות
״לוסי חכי…אמרתי את זה אבל עכשיו זה לא אותו דבר..אני אוהב אותך,אני אוהב אותך באמת״,התקרבתי אליה
״לא..אל תגע בי,אני לא רוצה לראות אותך״,אמרה בדמעות והמשיכה בדרכה

חזרה לנקודת המבט של לוסי

אחרי שאבא שלי סיפר לי את הכל,התכוונתי ללכת לליאם,חיפשתי אותו בכל מקום
ואז שמעתי את הקול שלו
ליאם עובד בישביל אבא שלי?,הוא שיקר לי על זה?,ועוד הוא לא אהב אותי באמת…זה בסך הכל היה לעבודה שלו
התכוונתי ללכת אבל בלי כוונה עשיתי רעש וליאם הסתובב
לא רציתי לשמוע אותו,הוא שיקר לי,כל זה היה סתם בישבילו,הוא לא אהב אותי באמת
כשהוא דיבר איתי בקושי הקשבתי לו,הייתי כל כך פגועה,הרוסה,ושבורה,לא ננתי לו להמשיך את הסברים שלו ורצתי
יצאתי מהבית הגדול,ובוכה…כולם שקרנים
ישבתי על המדרגות של הגינה,ראשי על ברכי ובוכה ומקללת..
לפתע שמעתי רעש מתקרב ו….