״עד שהמוות יפריד בינינו״ פרק 31

מנקודת המבט של לוסי

דניאל היה כרגיל על הבמה,הייתה לו תחבושת על היד מאתמול
הוא הסתכל אלי עצבני
עליתי על הבמה,לא יכלתי להתרכז והוא התעצבן עלי עד מוות
״לוסי…תקשיבי לי,מה עובר אליך בזמן האחרון״,דניאל הפסיק את החזרה והתקרב אלי,כולם הסתכלו
״אני…א״,גמגמתי כל מגע כאב לי,עשה לי צמרמורת
״תעיף את הידים שלך מימנה עכשיו״,ליאם נכנס וצעק אל דניאל
״מי אתה?…צא מפה מיד״,דניאל אמר
״בטוח שאתה רוצה לדעת מי אני?…זאת חברה שלי ואתה..זה שהולך לשלם על מה שעשית לה״,אמר ליאם והתקרב אליו במהירות
החטיף לו בוקס בבטן ודניאל התקפל מכאב,כולם קמו חלק תפסו את ליאם אבל הוא השתחרר מהר
הוא התקרב שוב לדניאל והתחיל להכות אותו,דניאל שכב ברצפה סובל ממכות,והיה מוחסר הכרה
״היי ליאם די״,צעק שון ותפס אותו
הסתכלתי אליהם בדמעות…הם גילו את זה,הסתכלתי על ג׳ס והיא הורידה את ראשה
ירדתי במהירות מהבמה ורצתי
״לוסי תפתחי לי״,התעצבן ליאם כשהוא דופק לי בדלת
פתחתי את הדלת,מסתכלת עליו בדמעות ולא יודעת מה לומר לו
״למה לא סיפרת לי״,שאל
״אני….לא יכלתי״,אמרתי בקול צרוד
״את יכלת לוסי..נתת לעצמך לסבול כל ערב בגלל החולה הזה״,הוא תפס את ידי ואמר בקול כואב
״אתה…כועס אלי?״,שאלתי
״אני לא כועס על מה שקרה…זה לא באשמתך,אבל אני כועס על זה שלא סיפרת לי לוסי,עם לא היית יודעת להגן על עצמך הוא היה אונס אותך שוב ושוב״,הוא חיבק אותי חזק ואמר
״אני…מצטערת״,בכיתי
״ששש…זה נגמר,הכל נגמר אני כאן עכשיו״,הוא ליטף את שערי והרגיע אותי

עצרו את דניאל,כולם גילו את הסיפור…וחלקם היו בשוק
ישבתי בתחנת המשטרה עם ליאם,ג׳ס ושון
הם ביקשו שאני התלונן עליו
״לוסי?…״,שמעתי את קולו של אבי והרמתי את ראשי
הוא עמד,שומר ראש לידו כמו תמיד,לובש את החליפה השחורה שלו
״אבא?״,התקרבתי אליו
״נסיכה שלי…אך?…אך לא סיפרת לי״,חיבק אותי חזק ואמר
״אני…לא יכלתי״,אמרתי
״התגעגתי אליך כל כך בובה שלי״,תפס את פני וחייך אלי
״גם אני״,חייכתי
שון התקרב
יד על פני ויד על פניו
״ילדים שלי…התגעגתי אליכם מאוד״,חיבק אותנו ביחד חזק..התגעגתיי אליו כל כך
השוטר קרא לי וכולם הסתכלו אלי
״לוסי אל תפחדי…תספרי לו הכל״,אמר אבי ונישק אותי בלחי
הנהנתי
״היי…את חזקה,אני אוהב אותך״,אמר ליאם בחיוך ונישק אותי
הלכתי אחרי השוטר ונכנסתי…הייתי לחוצה כל כך
נישארתי איזה שעתיים בחדר,מדברת איתו על כל רגע…והצלחתי להוציא את זה מימני אבל בדמעות
כשסיימנו סוף סוף עם כל הסיפור הזה,יצאתי שוטר אחד ליווה אותי
כשכולם ראו אותי קמו מיד
״זהו זה נגמר..״,אבי חייך ונישק אותי בלחי
הרגשתי צמרמורת לפתע…ואז שמעתי צעקות..ושמעתי את הקול הזה שוב
״היא משקרת!…לא נגעתי בה!״,צעק דניאל קשור לאזיקים וכמה שוטרים תופסים אותו
ליאם תפס את ידי והרגיע אותי
״חתיכת כלבה!…את תשלמי,את תסבלי,לא כדי לך להיות לבד בזמן הקרוב״,צעק דניאל ואז צחק
״בראד…תתקשר לכמה אנשים,הבת שלי לא הולכת להיות לבד״,אמר אבי לשומר ראש שלו
״אבא…״,התחלתי לומר
״אבא אל תדאג אנחנו לא נעזוב אותה״,אמר שון
בראד הזה התקשר,ושון הלך אחרי אבי שניהם לחוצים
״אבא!״,התעצבנתי וכולם הסתובבו אלי
״מה לוסי?״,שאל
״אני..אני לא צריכה שומרים״,אמרתי
״לוסי הוא איים אליך״,התערב ליאם
״אז מה..אני לא צריכה שום שומרים,אבא אתה יודע שאני שונאת את זה שאנשים דבוקים אלי״,
התעצבנתי
הצלחתי לשכנע אותו,ובסוף הוא ביטל,אבל עדיין כולם נדבקו אלי,לא יכלתי להישאר לבד

״איזה יום…״,אמרתי ונתתי לעצמי ליפול על המיטה
״כן אהה״,אמר ליאם
ראשי על החזה שלו,והוא שיחק בשערי עד שנרדמתי..