״עד שהמוות יפריד בינינו״ פרק 22

״מדהים רק…דניאל אתה צריך להיות יותר קרוב..תראה לקהל שאתה מאוהב בה״,אמר אנדרו כשהוא יושב מולנו ומביט בנו
״אמי…זה טירוף..אני אוהב אותך אך זה לא יכול להמשיך״,אמר דניאל בתפקיד של המורה דיין
״אני לא יכולה…אני אוהבת אותך החיים שלי לא יכולים להמשיך בלעדיך״,נכנסתי טוב בדמות והייתי שקועה בדניאל שגם הוא
״אני חייב…חייב ללכת,את חייבת להמשיך בדרך שלך,מגיע לך מישהו בגילך,שיואהב ויכבד אותך״,אמר דיין (דניאל)
״לא..אני לא מוכנה אני מתחננת ממך על תלך״,אמרתי בקול עצוב
״אני תמיד יהיה איתך״,אמר כששנינו מסתכלים אחד על השני בעצב
״מושלם,ואו״,אנדרו מחאה כפיים בחוזקה ואמר בהתרגשות
חייכתי לדניאל שגם הוא חייך אלי
״אני לא יודע מה להגיד…דניאל אני מכיר אותך ויודע עד כמה אתה מוכשר,אבל לוסי?…את כוכבת,יש לך רמה של כוכב״,אמר בחיוך והסתכל אלי
״תודה רבה״,אמרתי בחיוך נרגש
״אני מקווה שתיהיו עוד יותר טובים על הבמה…אתם גדולים״,אמר בחיוך
בפתח הדלת ראיתי את ליאם מסתכל אלינו,ושראה אותי הלך משם בעצבנות
״סליחה״,אמרתי לאנדרו ודניאל ורצתי אחרי ליאם
״ליאם חכה״,צעקתי
״לא!…עזבי אותי לוסי,את שיקרת לי״,הסתובב אלי וצעק
״אתה לא מבין כלום…רציתי לספר לך אבל..״,התחלתי לומר ואז הפסקתי
״אבל מה?…אני טיפש מידי כדי להבין?,תגידי לי מה?״,התקרב אלי בעצבנות
סיבבתי את ראשי מחפשת את המילים
״עזבי…אני הייתי טיפש שבכלל סמכתי עליך,טיפש מזה שבכלל נתתי לך לשחק איתו״,אמר בעצב
״ליאם…אני מצטערת״,אמרתי בדמעות
״גם אני…עזבי…תמשיכי בחיים שלך ותשכחי מימני״,אמר והמשיך בדרכו
״ליאם לא…״,אמרתי בוכה והלכתי אחריו,תפסתי את ידו אבל הוא השתחרר במהירות
״זה נגמר״,אמר את המילים בכאב והמשיך ללכת
נתתי לעצמי ליפול על ברכי,ובכיתי

״היי..הוא בסוף ירגע את תיראי״,אמרה ג׳ס וישבה לידי
״הוא…לא…שיקרתי לו״,עניתי בקול צרוד ושקועה על הרצפה
״אבל למה המשכת?..לוסי עם היית אוהבת אותו,היית עושה הכל בישבילו,אבל המשכת״,קמה ואמרה
הסתכלתי אליה קצת בהלם שבמקום תנחם אותי היא אומרת לי עד כמה הייתי טיפשה
״את יודעת מה ג׳ס? לכי להזעזאל…את פשוט מקנאה״,קמתי בעצבנות ואמרתי
״מקנאה?…את טועה ובגדול אין לי מה לקנאות בך,אני פשוט אומרת לך את זה כי את חשוב לי״,אמרה והתקרבה אלי
״כן ממש…עזבי אני לא צריכה את הטובות שלך,רדי מימני״,דחפתי אותה מדרכי והתקרבתי לדלת
״אוקיי תמשיכי ככה…תמשיכי להרוס לעצמך תחיים,ואני הסתכל אליך נהרסת,זה יהיה יום טוב״,אמרה ושילבה את ידיה
״ואוי תעשי לי טובה….את כבר הורסץ לעצמך ולכולם את החיים,אז בנתיים אני רואה אותך הורסת את החיים״,אמרתי כשהיא מסתכלת אלי מאוכזבת ויצאתי מהחדרי מבלי להצטער
למה ממשהו שמתגשם מיד הכל מתהפך?….
התקדמתי לחדרי המגורים של הבנים…רציתי לראות את שון,כבר הרבה זמן לא דיברתי איתו
הדלת הייתה פתוחה קצת,וראיתי כמה בנות בחדרו,שון ראה אותי והתרחק מאיזה בלונדינית
״לוסי?״,הוא קם
״עזוב מצטערת שהפרעתי״,אמרתי והסתובבתי ממשיכה ללכת
״היי חכי״,הוא רץ אלי וסיבב אותי אליו
הסתכלתי עליו בדמעות
״מה קורה?״,שאל מודאג ומביש לי את הדמעות
״שון זה סיוט…הכל הולך חרא״,אמרתע בדמעות
״חכי שניה״,אמר והלך לחדרו
הבנות יצאו ושון תפס לי את היד והכניס אותי לחדרו
״אז מה קורה אחותי הקטנה והיפה״,שאל וישב לידי
סיפרתי לו הכל והוא קצת היה בהלם
״ליאם קצת הגזים…אבל עם הוא חושב שקורא ביניך ולבין דניאל משהו..את צריכה להקשיב לו״,אמר
״אני יודעת…רציתי אבל לא יכלתי״,אמרתי בעצב
״לוסי?…את מבטיחה לי אבל שלא קורה כלום עם דניאל?״,הסתכל אלי ושאל מודאג
״לא…לא קורה בינינו כלום אני נישבעת לך…זה בסך הכל לתפקיד״,אמרתי
לפתע ליאם נכנס לחדר וכשראה אותי עשה צעד אחורה והתכוון לצאת
״סליחה״,אמר והסתובב
״לא…אני עכשיו הולכת״,קמתי ואמרתי כאב לי שהוא בכלל לא מסוגל להיות איתי דקה
״לילה טוב נסיכה״,נישק אותי שון התקדמתי לדלת וליאם זרק לי מבט כואב כמי שאני זרקתי
הכל מתהפך…