״עד שהמוות יפריד בינינו״ , פרק 20

חיפשתי בלוקר את ספר ביילוגיה,וכשמצאתי משכתי אותו והפלתי כמה ספרים
לפתע ראיתי מישהו מתקופף ועוזר לי
זה היה דניאל (המורה החדש)
״אה..תודה״,חייכתי כשהוא הושיט לי את הספר
״חורשת בלימודים?״,שאל בחיוך כשקמנו ביחד
״אהה..סוג של״,חייכתי ועברתי חתיכת שיער מאחורי האוזן
״בהצלחה״,אמר
״תודה״,אמרתי וסגרתי את הלוקר,ממשיכה בדרכי לכיתה
״לוסי?״,אמר והסתובבתי
״אני…מתחיל לעלות הצגה ו…השמח מאוד עם תבואי לראות אותה״,הציע בחיוך
״באמת?״,שאלתי בחיוך
״כן…אני מחפש מישהי בידיוק כמוך לתפקיד הראשי״,חייך
״ועל מה זה ידובר?״,שאלתי עם חיוך מתרגש
״תקפצי לכיתה שלי אחרי השיעור ואני הסביר לך הכל״,אנר בחיוך והסתובב לדרכו
נשארתי דקה במסדרון בין הכיתה שלי עם חיוך מטופש

״למה אחרת?״,שאל ליאם כשנכנסתי לכיתה
״דיברתי עם דניאל…״,אמרתי בחיוך
״על?״,הסתכל אלי
״אמ…הוא מתחיל לעלות הצגה והוא רוצה שאני השחק״,אמרתי בהתרגשות
״שמח בישבילך״,אמר בחיוך אבל הקול שלו היה מבואס
״אבל?״,ידעתי שיש אבל
״סתם…פשוט,שוב פעם היו אודישנים,ואולי אני לא הקבל את התפקיד ו…זה אומר שלא ניהיה ביחד״,אמר
״אז…עם אתה לא תקבל את התפקיד אני…גם לא השחק״,אמרתי
״לא אין סיכוי…את תשחקי ותשתקי״,חייך ונישק אותי
״אני רוצה לעביר את כל הזמן שלי אתך״,אמרתי
״גם אני…אבל אל תוותרי אל החלומות שלך בגללי״,אמר
״אני לא מוותרת על החלום שלי…כי בנתיים הוא איתי״,חייכתי והוא נישק אותי שוב
״אני אוהב אותך את יודעת את זה״,אמר עם החיוך המושלם שלו וחיבק אותי

״והינה הכוכבת שלי״,אמר דניאל כשעמדתי בפתח הדלת של הכיתה
חייכתי והתקרבתי
״בואי שבי…את רוצה לשתות משהו?״,שאל בחיוך וסגר את הדלת
״לא תודה״,אמרתי בקול בישני קצת וישבתי
הוא לקח את הכיסא וישב מולי
״אוקיי לוסי…ההצגה תדובר על נערה אחת רגילה,יפיפיה,וחכמה מאוד…מתאהבת במורה שלה״,הוא התחיל לומר
״אני רוצה שתשחקי את הנערה הזאת…״,אמר בחיוך
״תודה..״,אמרתי בהתרגשות
״אני כבר התחיל את החזרות שבוע הבאה,ונחלק תפקידים קטנים״,אמר
״אמ…רגע ומי ישחק את המורה?״,שאלתי בחשש אין סיכוי שהוא יבחר את ליאם
״אז זהו ש…זה אני״,אמר בחיוך
מיד עלה לי לראש שליאם בחיים לא יסכים לי לשחק את התפקיד הזה…ועוד עם המורה שלי
״אל תדאגי לוסי…הקטעים של הנשיקות לא יהיו״,הרגיע אותי מיד וצחק
צחקתי אחריו שלא יחשוב שבכלל חשבתי על זה
״כמובן לוסי ש…עם את לא מוכנה לשחק את התפקיד הזה,את לא חייבת״,אמר
״אני…רוצה,אבל אני…רק צריכה לחשוב על זה קצת״,אמרתי
״קחי את הזמן שצריך,אבל לא יותר מידי״,קרץ לי
״אוקיי…תודה״,אמרתי בחיוך וקמתי
״לוסי?…אני השמח מאוד עם את תשחקי את התפקיד הזה״,אמר שניה ליפני שלחצתי על הידית
חייכתי ואז יצאתי
הלכתי במחשבות על שליאם לא יתן לי לשחק את התפקיד הזה…הוא קנאי גדול…
ראיתי אותו יושב על השולחן וזורק ניירות על חברים שלו שזרקו אליו גם
״היי ליאם…חברה שלך כאן״,אמר אחד החברים שלו וליאם הסתובב ואז קם
״היי…״,אמרתי בקול חלש
״היי?״,הסתכל אלי במבט חשוד
״אמ…באלך שנצא קצת?״,שאלתי
״בסדר…״,הסתכל אלי והתחלנו ללכת לעבר היציאה
לא ידעתי אך בידיוק להגיד לו…
״נו אז מה יש?״,שאל וישב על הספסל
״דיברתי עם דניאל…״,התחלתי לומר וישבתי לידו
״נו?״,הסתכל אלי
״ו…הוא דיבר איתי על הכל בקשר לתפקיד ו..״,הוא קטע אותי
״נו לוסי את זה הבנתי תמשיכי״,אמר בקול קצת מרוגז
״התפקיד של הבן…הוא של דניאל״,אמרתי והמבט שלו היה עצבני
״דניאל?…המורה?,מה חסרים לו שחקנים שהוא ישחק איתך?,מילא היית אומרת סתם אחד,אבל המורה שלך לוסי…״,התעצבן וקם
״תרגע…אני עוד לא החלטתי עם לשחק בלי לדבר אתך קודם״,קמתי והתקרבתי אליו
״וציפית שאני הגיד לך כן סבבה תשחקי עם המורה שלך?״,שאל בעצבנות
״לא…״,הורדתי את ראשי
״לוסי את יודעת שזה בכלל שטויות כל זה,הוא מורה,הוא בכלל לא צריך לשחק,הוא רק צריך ללמוד״,הוא שם את ידו מתחת לסנטרי והרים את ראשי,הסתכל אלי ואמר הפעם רגוע
״אני יודעת..אבך הוא גם אמר שלא יהיה שום קטעים של נשיקות״,אמרתי
״אני לא יודע…הדניאל הזה מוזר לוסי…,ועוד עכשיו ניהיה בקושי ביחד עם תתחילי לשחק״,אמר
״אני יודעת…אבל אני מבטיחה לך שבכל רגע פנוי אני יהיה אתך״,אמרתי
״רק תבטיחי לי שתזהרי…ושהוא לא יתקרב אליך יותר מידי״,אמר
״זה אומר שאתה מסכים?״,שאלתי בחיוך
״כן ״,חייך
חיבקתי אותו חזק והוא גם,התנשקנו ואז חזרנו לשבת דיברנו קצת על היום

״תראו תראו מי חזרה״,אמרה ג׳ס ברגע שנכנסתי לחדר
״היי גם לך״,אמרתי בקול עייף
״אז?..איפה היית היום?״,שאלה
״סיפור ארוך…קודם אני חייבת מקלחת״,אמרתי
״אז יאלה יאלה תתקלחי ותספרי לי״,אמרה
״כן כן…״,אמרתי ונכנסתי לחדר האמבטיה..
היום הזה נגמר