״עד שהמוות יפריד בינינו״ עונה 2 פרק 5
״היי..״,אמרתי בקול חלש
״היי״,ענה ביבוש
״אני…מצטערת״,אמרתי
הוא קירב אותי אליו ונישק אותי…בהתחלה לא כזה הגבתי אבל כל הרגשות שלי חזרו…זה כמו באגדות מנשיקה הכל ניהיה מושלם
נישקתי אותו והוא הכניס אותי לביתו
״התגעגעתי כל כך״,חיבק אותי ואמר
״גם אני״,ליטפתי את ראשו מחבקת אותו עדיין
התישבנו בשקט ולא דיברנו
״לוסי..אני לא רוצה להקשות אליך אבל…למה הלכת?״,שאל
הסתכלתי אליו כמה שניות…אני יהיה חייבת לענות על כל שאלה
״זה רק בגלל תמונה של ג׳ס…״,אמרתי
״הוא שיקר אליך…ג׳ס הייתה באותו יום בפנימיה,וכשהיא שמעה מה קרה היא ישר באה לבית שלך״,אמר
הורדתי את ראשי
״אני מצטער שעברת את הסיוט הזה״,הרים את ראשי ואמר
״זאת לא אשמתך…יצאתי טיפשה שלא אמרתי לאף אחד״,אמרתי בחיוך קטן
שוב כמה דקות של שקט
ראיתי בו את הכאב ואת הדאגה…כל כל שנאיתי את זה
התקרבתי אליו ונישקתי אותו
לסמן לו שהכל בסדר כבר…שהכל עבר,שיתעחסו אלי כמו פעם
נשכבנו על הספה מתנשקים ואז הפסקנו…שכבתי לידו כשראשי על כל כתיפיו והוא עוטף אותי בחיבוק חם
״או…הינה הבובה שאני אוהב״,אמרה דן בחיוך וקם
הוא חיבק אותי וניגעלתי…רציתי למות מכל מגע שלו
״יש מישהו שיהיה מאושר לראות אותך״,אמר בחיוך ופתח את הדלת…דניאל עמד עם החיוך הדבילי שלו,לבוש בחליפה
״תהנו…״,אמר דן ויצא
״אז מה לוסי?…התגעגעת?״,שאל בחיוך והתקרב אלי לאט
סיבבתי את ראשי בגועל והוא התחיל לנשק אותי
״סוף סוף לבד…״,הוא הוריד את הג׳קט שלי לאט והתחיל ללטף אותי
״אל תיגע בי יא דוחה״,צעקתי וירקתי אליו
״ואויי כמה שאת מטריפה אותי כשאת ככה״,ניקה את הרוק שהיה לו על הפרצוף אותי והשכיב אותי
״ששש לוסי מה הבעייה שלך?…את לא נהנהת מספיק?״,שאל בחיוך ונישק אותי בצווארי
״לך תחנק״,דחפתי אותו מימני והוא נפל
״טוב זה מספיק אם את מעדיפה בכוח אז בכוח״,התעצבן וקרע לי את החולצה,מצמיד אותי לקיר ומנשק אותי בחזוקה
לידינו היה מונח איזה מנורה קטנה..לקחתי אותו ודפקתי אותו על ראשו בחוזקה
הוא שם את ידו אל ראשו וצעק מכאב
״חתיכת כלבה״,צרח ודחף אותי
הוא זרק אותי על הרצפה והתחיל להכות אותי…
אחד מראשי הראש של דן נכנס וצחק כשראה שדניאל מכה אותי
הגנתי על ראשי והדמעות זלגו,הוא נתן לי בעיטות בבטן כל כך חזק
״לוסי..היי״,ליטף אותי ליאם והעיר אותי
התעוררתי ספוגה בזיעה
התפרצתי בבכי כשהוא מחבק אותי חזק ומרגיע אותי…
״זה נגמר לוסי״,אמר בלחש כשהוא עוטף אותי בחיבוק החם שלו
״זה…לא נגמר…״,התרחקתי מימנו והסתכלתי אליו בדמעות
״למה את מתכוונת?״,שאל
״אני…רצחתי מישהו״,אמרתי בדמעות ורעדתי הוא הסתכל אלי מודאג
״זה היה כדי להגן על עצמך…הכלבים האלה התעללו בך ו…״,קטעתי אותו
״לא ליאם…רצחתי אותו,זה עדיין רצח״,בכיתי ושמתי את ידי על פני
״מי זה היה לוסי?…״,שאל
״דניאל…רצחתי את דניאל״,אמרתי….
תגובות (5)
תמשיכיייייייייי דחוףףףף
אמאאא מושלםםם המשך מידד!!
וואוו אני רוצה לומר לך שקראתי את כל הסיפורים שלך והם פשוט מושלמים עצובים מרגשים עמוקים הכתיבה שלך כל כך טובה את כותבת מושלם מחכה שתמשיכי זה הורגגג אותי אני בכיתי תמשיכעייייי
אני מאוהבת בסיפור הזה ❤️❤️❤️❤️❤️
ומאוהבת בליאם בעלי !!
למה היא בוכה על זה? הגיע לו?
אם אני הייתי רוצחת מישהו שהתעלל בי הייתי יותר גאה בעצמי,מצידי לשבת בכלא,בחיים לא הייתי מתחרטת אם היית הורגת מישהו שהתעלל בי….
מושלםם תמשיכי