תציל אותי

הזמן לא יכול להציל אותי..
הוא רק משגע אותי..
אין מי שיציל אותי
אין מי שישמע
אני צריכה שמישהו יידע..
אני מתחילה להופיע במקומות הזויים..
זאת לא אני זאת התודעה שלי..
מין חיזיון ממקום אחר..
התחלתי להופיע פתאום ביער..
פעם בים..
לפעמים בשמיים ופעם בחדר שלך..
אפילו שאולי אני חולמת..
אני שומעת את העטלפים שעפים לתוך הלילה..
אני שומעת את היללות ..
את הינשופים..
אני רואה את הירח…
לבנה כשלג וזוהרת באור כסוף..
מאירה את הלב החשוך שלי..
הייתי בטוחה ששום דבר לא יצליח לחדור ללב שלי יותר..
אבל אתה הצלחת..
אתה הדלקת את האור בעיניים שלי מחדש…
אני שותה את מה שנותן לי כוחות..
אבל זה לא משביע אותי…
כי אני צריכה יותר..תמיד יותר..
וזה אף פעם לא מספיק..
זה רק מחמיר מדקה לדקה…
תציל אותי..