תינשאי לי?

"אני אוהב אתך" הוא הסתכל עליי והחזיק את ידי
"אני לא מרגישה כלום כלפייך.. אני מצטערת" אמרתי לו ושחררתי את ידי מידיו ורציתי ללכת.
"לא בבקשה אל תלכי!" הוא החזיק את ידי וסובב אותי.
"אני רוצה שנהיה ביחד תמיד" הוא נשק אותי.אני לא יודעת על מה הוא חשב אבל אז הוא הסמיק התיישב על ברכיו. הוא הוציא קופסא קטנה והתחיל קצת להזיע.
"מ-מה אתה עושה?" שאלתי אותו כי לא הבנתי מה הוא רוצה.
"אוליי זה קצת ישן אבל.. תינשאי לי?"
לא ידעתי מה להגיד, זה פשוט הפתיע אותי מאוד.
"א-אוריאל אני לא יודעת מה להגיד!"
הוא קם ורצה ללבוש לי את הטבעת על האצבע "לא!" צעקתי.
"אבל למה? אני בן 21 את בת 20 מה הבעיה?" הוא לא הבין שאין לו סיכוי פשוט לא רציתי להגיד לו לא כדי לא לפגוע בו.
"אתה מבין.. אני.. לא!" זה יצא מפי בלי כוונה.
"את.. לא אוהבת אותי?" הוא שאל.
זה לא אתה זה אני רציתי להגיד לו אבל יצא לי משהו אחר לגמרי
"לא וגם אף פעם לא אהבתי".
"אני מצטער", הוא החזיק את הטבעת וזרק אותה בכל כוחו לים.
"מה אתה עושה?" שאלתי.
אם את לא רוצה אותי אז אין לי סיבה לחיות הוא קפץ לים ולא יצא משם חכיתי לו שם שעה אך הוא לא יצא..
"למה?" חשבתי לעצמי "למה אתה כזה מטומטם?" התחלתי לצחוק ולבכות.. "אני רק הרציתי שנשאר עוד קצת ידידים"…