תהני מההפקר

הוא נתן לה את הלב, עטוף במרשמלו ומרציפן, והיא אמרה לו 'לא תודה' והשאירה אותו בדיוק באותה נקודה אשר ייחל להימלט ממנה.
"תהני מההפקר" יעץ חברי הטוב ביותר, כששמע את הנעשה.
הוא ידע שהיא תגיד לו 'לא' אחרי שנתן לה את הלב שלו ושם את עצמו במקום הפגיע ביותר שאדם יכול היה לשים עצמו בו, אך זה עדיין לא שינה את העובדה שכעת הבועה שאהב נגמרה בתוך מציאות כזו שהפעם לא הייתה אך ורק כרוכה בראש שלו. זה לא היה עוד סנריו דחייה שדמיין.
שום דבר לא יהיה בדיוק כמו קודם – את הרגש שלו לא יוכל להסתיר יותר, ולכן יאלץ למען שניהם לוותר עליו. בסופו של דבר, גם אם הוא לא יודע את זה או מרגיש את זה מחלחל עדיין ומטפטף לתוך המודע שלו, זו התחלה של סוף.
הוא יתרגל, יסתדר ויתעצב בצורה שהכי תטיב עמו, עכשיו כשכבר אין מקום באמת להתאהבותו המשונה.

"תהני מההפקר."
אנחנו הולכים אחרי הפסטיבל ברחוב בשעה בה אני מספרת לחברי הטוב ביותר את מעלליו של זה שהעיק על מחשבותי באותו היום, ההוא עם הלב השבור. הזדהות משונה נכרכה סביב השניים, זה שהעיק על מוחי וזה שדיברתי אתו, מן אפלה של ליצן עצוב, כזו שלא שמתי לה אליה זמן שדיברתי, רק שעות אחרי כן. כשמילים בקעו מן גרוני החלול, לא שמתי לב לכלום מלבד לכאב המשונה שפעם בחזי.
שום דבר לא ישתנה בניהם; האמת משחררת – חשבתי. זה שהיא לא מרגישה אליו עכשיו דברים מן הסוג הזה, לא אומר שבעתיד לא – זה ברור לכל. אולי עכשיו כשהרעיון עומד באוויר, עם הימים היא תתחיל לראות אותו אחרת, נותנת לתחושה שהיא יודעת שזורמת בו אט אט לחלחל אליה מן האוויר הצח. מן נגיעה של יד. כל דבר שהיא לא אהבה במחבא הוא בהכרח טוב יותר, כי זה בהכרח יהיה תהליך של שינוי ממצב תקוע ומייסר לגמרי ללא דרך חמיקה. ל-מה להצטער?
אבל אותו אדם העיק על לבי באותו הערב כיוון שלא הרגשתי שהוא שומע מילה שתצא מן הפה שלי.

החבר שהלך עמי זרק הערות על טבע החיים; הוא אמר שאין שום דבר שאני יכולה לעשות בשביל לעזור לאותו אדם מסכן שמוציא את הלב שלו בעת וידוי ואחר כך צריך לנסות לדחוף את האיבר הקר והמגושם חזרה אל בין הצלעות; הוא אמר שמצב יותר נורא ומבאס מזה לא יתכן, ואין דברים חיוביים שאני יוכל להזכיר בשיח – כלומר אין שום דבר לומר ואני באמת לא נחוצה בכלל; הוא אמר שאותו האחד בוודאי איבד אותה בצורה מסויימת לנצח, ושחבל התליה על צווארו הוסר על ידה בעת שחרורו מן כובד מעמסת סודו לבדו, אבל בנוסף היא תקעה לו סכין בגב וסובבה אותה.
היה לי מאוד קשה לשמוע את כל הדברים האלה וגופי שהזכיר לי ג׳לי התנדנד על הגבול של לבקש ממנו להפסיק. לא רציתי לראות שום דבר מן הדברים שאמר באור שהציג אותם, ומצד שני האפלה הקודרת בחברי נגעה בי כמעט כאילו דיברתי עם זה שהוציא את לבו לכן המשכתי ולו רק בשביל האינטימיות האותנטית שלא הצלחתי לגמרי לפני כן למצוא.

אכן, התלוננתי שאני לא מצליחה למצוא את המקום שלי מול האדם עם הלב שכבר הרגשתי כאילו מעולם לא הייתה לי שום משמעות לגביו, וחברי גרם לי להבין שהמקום האפל שאותו נפגע נמצא בו כרגע זה מצב שכמעט שום יד לא תצליח למשוך אותו ממנו ולהגיע. הוא ציין שאילו הוא עצמו היה במצב דומה, אולי היה צריך שיכעסו עליו או יסחטו ממנו תגובות בכדי שיענה מילים, ורק אם היו פוגעים בנקודות הנכונות המדוייקות של מחשבות מסויימות שלו היה אולי נפתח באמת ואומר משפטים שלמים, והוסיף שלהוציא את הלב זה תהליך שמשאיר אותך ללא אמון כלפי אנשים ולכן כל מה שאתה יכול לעשות זה להתנדנד בין קור וחום – אני לא צריכה להיבהל בגלל זה. זה מצב לא רציונלי לגמרי וצריך לתת זמן בכדי להחלים.

כאב לי, והשאלה היחידה הנותרת הייתה למה, כי לא נותר הקשר הגיוני לכאבי הרב. שתי עיניים עגולות ננעצו בי מתוך החשיכה, בעת שניסיתי להבין מה קורה אתי, וככה גיליתי איך הניצוצות בעיגולים שהביטו בי שופכות בקרבי ים של אשמה. חברי רצה לדעת דבר מה אישי, שגרם לי להרגיש מאוד לא בנוח, אך באותה העת לא נתתי על כך את הדעת והחלטתי לעבור לשאלה הבאה,שענתה על שלו בעקיפין.

שאלתי אותו אם זה הגיוני שאני אתן קצת מהלב שלי למישהו שנתן את הלב שלו, בידיעה שהוא יקבל את הלב שלי מתוך חולשה. למה חולשה? כי היא שמסיבה לו כאב, לא יכולה לעזור לו עם אותו הכאב שהיא גורמת לו. הוא ענה לי: "בטח, תהני מן ההפקר."
"אבל זה לא כמו לנצל את המצב שלו?"
"תהני מן ההפקר."
"אבל כשהיא תחזור, ולא יהיה הפקר, מה הוא יעשה? יעזוב אותי?"
"ישאר חייב."
פרצופי התכרכם.
"בצורה של רצון טבעי להדדיות." הרגיע.
"הוא כנראה צריך אותך עכשיו, חום אנושי." הוסיף. "הוא צריך משהו כזה, שיוציא אותו אולי קצת מהבור. יש לך הזדמנות."

שנינו עומדים ברחוב. משהו לוחש לי צליל קטן באוזן. זו הייתה הפעם הראשונה שהרשיתי לעצמי להקשיב, לאותו קול מלא צער וטורדני שיצא מן מעמקי נשמתי. זו הייתה העת לומר תודה והדבר היחידי שהצלחתי לחשוב עליו היה:
הוא נהנה מן ההפקר גם כן.