שרלוק.

״אתה נראה עצוב כשאתה חושב שהוא לא יכול לראות״,
אמרה פעם מולי הופר לשרלוק הולמס. 
וכך גם היא.
הילדה שהופכת עצובה כשהיא חושבת שאף אחד לא יכול לראות. 
הילדה העצובה שמחייכת את חיוכה הקורן לכולם,
אך בקצה הכיתה, פתאום קמט מופיע במצחה.
והיא אינה מחייכת. היא ריקה. 
הילדה העצובה שכלואה בגיהנום של עצמה. 
הילדה העצובה שגילתה את כל השקרים, והאמיתות, המעשיות, האגדות והבדיות. 
הילדה העצובה שכבר איננה ילדה. 
הילדה העצובה שכבר מזמן התבגרה. 

הילדה העצובה שמאז ומעולם עיניה הגדולות אמרו הכל. 
הילדה העצובה שהטביעה את יגונה בנחל ארוך של אלכוהול. 
הילדה שהפכה לעצובה רק כשחשבה שאף אחד לא יכול לראות. 
הילדה שמעולם לא אזרה מספיק אומץ כדי לגלות. 
אני רואה אותך ילדה. 
אני רואה אותך במראה כל יום. 
שלום ילדה עצובה.