שריפה

הריאות שלי כבר מדממות מנשימות,
פצועות מעשן השקרים והפגיעות.
למדתי לא לשחק באש ולהבות,
בשביל לא להכוות…
~~~~~~~~~~
אני רק ממשיכה לקוות שניצוץ הלהבה שבעיניי
יפסק,
אפר השנאה יעלם..
מכיוון שאותי אתה תחבק.
~~~~~~~~~
למה אין גלאי עשן לשנאה?
למה אני כל-כך מקנאה?

בהירות האש גוברת,
אני כבר נהיית מסונוורת
לאט-לאט אני נעשית חיוורת.
~~~~~~~~~
אני מרגישה כבר משהו אחר,
פשוט..באלי להתפורר…
ואתה עוזב אותי, היית חבר.
~~~~~~~~~
הנה אני נשרפת,
בלהבת הרוע שבוערת.
ריח העשן המסריח מהשקרים אותך עוטף,
נכון לראות אותי נשרפת זה כיף?

הנה אתה מאושר,ואני עוד סתם אפר..