שעת פרידה
אז שינית את שמי בפאלפון שלך.. מאהובתי לכינוי שלי "אייליש"… בזמן ששלך נשאר אהובי!
נכון אני זו שטענתי שזה לא יכול להימשך כך..
אבל אתה זה שוויתר… לא נלחם.
חיכיתי להוכחה שיש כאן אהבה… כנראה אחרי 5 שנים באמת הכל השתנה!!!
עכשיו איך אני הולכת לעשות זאת?? אני שואלת את עצמי… 5 שנים אני נושקת לך 5 שנים אני משתפת אותך 5 שנים של רגשות מעורבים… זו הפעם האחרונה שאשמע ממך? כך זה הולך להיגמר? כשמופיע לי התראה ששינית את שמי! מבלי לדבר? כן. זו אני ביקשתי את זה כי כבר לא יכולתי להתמודד עם הכאב לב שגרמת לי זמן מה…
מה עם האהבה? מה עם היחס? מה עם חוויה?
ואני עד עכשיו הדחקתי… אמרתי לעצמי "תני עוד צ'אנס.. הכל יכול להשתנות! אבל שכחתי שזה לא בידיים שלי… ואתה.. המשכת בשגרה שלך שפחות כללה אותי! אז עכשיו שאני כבר לא כתובה אהובתי אצלך… זה שינה לך? לי לא! גם כשקראת לי כך הרגשתי בודדה… התעוררתי לשממה מוחלטת יצאתי לעבודה חזרתי הבייתה וחיפשתי אותך בזמן שאתה עסוק במקומות אחרים.. עסוק בעצמך!
תגיד לי. גם אתה מרגיש שזו הפעם האחרונה? הריב האחרון? ההודעה האחרונה? פתאום הכל השתנה..
כמו זרים נתראה ברחוב כאילו לא חלקנו 5תגיד מחיינו! *תגיד לי שכל זה חלום תגיד שאתה לא הולך לשומקום*
תגובות (1)
עצוב