שני קווים

היי, קוראים לי ענבל, וזה הסיפור שלי.
את בן הכרתי מהילדות, עוד מלפני הגן הוא היה החבר הכי טוב שלי, ההורים שלנו היו החברים הכי טובים ולכן כל הזמן היינו יחד.
כשהגענו לגיל 12 חגגנו לי בת מצווה באולם ענקי עם המון אוכל טוב, מוזיקה, ריקודים והפעלות
באותו היום בן לא הפסיק להסתכל עליי במבטים מאוהבים, ואני הסתכלתי עליו כל הערב, במשך הערב אני רקדתי והוא ישב, ניגשתי אליו "למה אתה לא רוקד?" הוא הסתכל עליי "לא יודע, לא בא לי" תפסתי אותו בידיים ומשכתי לכיוון הרחבה "אז בשבילי תרקוד בבקשה" הוא רקד כמו מטורף, פעם ראשונה שראיתי אותו ככה.
באמצע הערב הוא ניגש אליי ואמר "בואי נלך מכאן אני רוצה להראות לך משהו" הסתכלתי עליו במבט מופתע "בן… זו הבת מצווה שלי אני לא יכולה לעזוב אמא ואבא יהרגו אותי" הוא התחנן "נו יאלה בבקשה בואי אל תהיי כבדה חצי שעה ונחזור"
הלכנו לכיוון חוף הים, הוא התיישב באמצע החוף ואמר לי לשבת, הקשבתי לו והתיישבתי "נו? מה רצית להראות לי?" הוא הסתכל לכיוון הים ולא לכיווני "לא רציתי להראות כלום… רציתי לספר משהו" שמתי את היד שלי על היד שלו "נו, תספר כבר" הוא הפנה אליי מבט "תקשיבי ענבל אני יודע שאולי את לא אבל… תראי…" הוא איבד את זה "אני רציתי לספר לך את זה כבר הרבה זמן… את רוצה להיות חברה שלי?" העפתי את היד ממנו והסתובבתי עם הגב אליו, לא ציפיתי למה שהוא יגיד.
"אני רוצה ללכת מכאן" אמרתי אחרי חצי שעה ובן פשוט קם והושיט לי יד בשתיקה, הבנתי שמשהו לא בסדר, קמתי "תקשיב חשבתי על זה קצת… ו…" הוא הסתכל לי עמוק בעיניים, התקרבתי אליו ונתתי לו נשיקה קטנה "וכן…"
בסוף אותו הערב כבר היינו חברים אבל לא סיפרנו על זה לאף אחד.
עברו שנתיים, אנחנו בני 14, וכבר הספקנו להיפרד, יש לי חבר חדש, תומר.
תומר ובן הם החברים הכי טובים, לי זה לא מפריע כי אני לא כל כך נמצאת בחברתם.
אני ותומר אמורים ללכת היום למסיבה של ליהיא, חברה של בן.
"טוב אחי, כן אנחנו יוצאים עוד חצי שעה ענבל רק בוחרת מה ללבוש ויוצאים, ביי אחי
טוב נו יאלה את באה?"
"דקה… מה יותר יפה? זה או זה" תומר הסתכל עליי והתעצבן "יאלה בואי כבר שעה לחכות עד שאת מתלבשת יאלה שימי את זה ובואי"
"מאמי הכל טוב?" התעניינתי ותומר סינן לי "כן הכל מצוין בואי כבר"
במסיבה רקדתי כמו משוגעת, קפצתי, צרחתי והייתי עם ליהיא לרוב, אבל כל פעם שראיתי את בן שמתי לב שהמבטים שלו נתקעים עליי, אבל המשכתי לרקוד בלי להגיד מילה.
בסוף הערב שמעתי שבן וליהיא נפרדו וישר שלחתי לתומר הודעה בפייסבוק
"שמעת????"
"מה שמעתי?"
"בן וליהיא נפרדו:("
"כאילו באמת אכפת לך… רק לרכל את יודעת"
"מאמי? מה קרה? אתה כועס עליי?"
"לא, את פשוט מגעילה אותי עם ההתנהגות הזאת שלך"
*הודעה מבן*
"תקשיבי… אני יודע שזה קשה לך אבל תומר רוצה לזרוק אותך"
"מה? איך אתה יודע?"
"אני חבר הכי טוב שלו ואני יודע הכל אז לפני שהוא עושה משהו תזרקי אותו…"
"לא! אני לא רוצה להאמין יא חתיכת שקרן הולך ונפרד מליהיא בשביל להיות איתי ואז עוד מלכלך על החבר הכי טוב שלך בשביל לסכסך"
"לטובתך…"
*הודעה מתומר*
"עכשיו את גם מסננת, מה עם מי את מדברת שם?"
"אתה רוצה להיפרד ממני?"
"מה? מי סיפר לך?"
"החבר הכי טוב שלך, אם כן אז פשוט בוא נגמור עם זה כאן ועכשיו!"
"טוב הוא צודק, יאלה ביי"
תומר התנתק ואני שלחתי לבן הודעה
"צדקת…"
"מה?"
"הוא באמת רצה לזרוק אותי, תודה…"
"אני לא מאמין שאמרת לו את זה, בטחתי בך"
"מה?"
"כלום! ביי עזבי אותי נתראה בשמחות"

עברו חמישה חודשים מאז שאני בן ותומר דיברנו לאחרונה, ופתאום הודעה מבן:
"מה איתך?"
"מה?"
"שאלתי מה קורה איתך?"
"אה, הכל בסדר"
"מעולה, התגעגעתי"
"מה?"
"טוב אני מבין שהתנהגתי כמו חרא מצטער…"
"לא, זה בסדר, אני מצטערת שאמרתי לתומר"
"אה זה בסדר אני דווקא שמח שנפטרתי מהטמבל הזה הוא חרא חבר"
"כן…"
"מה רוצה להיפגש?"
"טוב"
קבענו להיפגש בחוף 'רוגוזין' החוף שבו הוא הציע לי להיות חברה שלו.

היום אני חוגגת 16, חברה של בן, מאושרת ובעיקר מהממת לכבוד יום ההולדת
"הולכים?" אמרתי לבן לאחר שלבשתי את העקבים, הוא הסתכל עליי "חכי שניה, בואי לפה" הסתובבתי והלכתי לכיוונו, הוא התקרב אליי ונישק אותי "היום זה הלילה הגדול" אני מבינה למה הוא התכוון, היום זה הלילה בו תכננו לשכב בפעם הראשונה.
בסוף המסיבה שלי בערב, אני ובן הגענו אלי הביתה, אני קצת שיכורה.
הוא השכיב אותי על המיטה ושכבנו.

"מאמי אתה ער?" שלחתי לו הודעה ב3 לפנות בוקר ארבעה ימים אחר כך
"כן יפה שלי מה קרה?"
"תקשיב, אולי זה יישמע לך קצת מוקדם אבל… אני בהריון"
"מה?"
שלחתי לו תמונה של הבדיקה
"שני קווים, אתה רואה?"
"לא יכול להיות, לכי תזדייני את והבעיות שלך, אנחנו גמרנו סלמאת"
*איש הקשר חסם אותך*

זה מדהים איך שני קווים יכולים להרוס חיים, הרי הם יוצרים חיים חדשים.