שניים-פרק 7

ואז לא היה שם אף אחד..
ברלינה לא הבינה מה קורה כאן לאחר שעמדה בשקט 3 דקות עברו ושמעה את הצופר..
זה היה בנצי ובנו הם היו כבר במכונית,ברלינה לקחה את המזוודה ויצאה מהמקום! סוף סוף אחרי 7 שנים היא חופשיה!! כמו ציפור! ״בואי כנסי!״ אמר בנצי בנחמדות..
ברלינה נכנסה למכונית- ״שלום ילדה! את נראית דווקא חמודה מאוד!!״ אמר אריסטו וקרץ לה..
ברלינה נהייתה נבוכה-״מה אתה רוצה מימני?!״,״אני בסך הכל רציתי לשמח אותך בובה..״
״בובה???? איך אתה מעז???״ העיפה לו כאפה, ״טוב דיי חברה אנחנו לא בגן ילדים!! ״צעק בנצי..,״את עוד תראי עם מי התעסק..״ אמר בלחש אריסטו,ברלינה לא הבינה והתעלמה מימנו אך אריסטו היה עם ראש מושפל ועדיין נגע בלחי הימנית שלו.

~בבית יתומים~
המכונית התחילה לנסוע אבל אחד החלונות של המקום הציץ גייסון בחוץ..
״ברלינה זה עוד לא נגמר…אני יחזיר את אהבתך ואנחנו ניהנה ביחד!!!״ אמר בלחש ונתן אגרוף לקיר מרוב העצבנות..

~במכונית~
"מר בנצי?״ שאלה ברלינה???
״מתי נגיע??״
״בעוד 40 דקות..אנחנו נוסעים לבירת המדינה (שנקראת דרך אגב ״צויטוק״ שזה ברוסית פרח,בהמשך תגלו למה היא נקראת ככה).
״רגע אבל מה עם המנהלת?? היא אפילו לא נפרדה מימני״
״אל תידאגי היא לא שכחה אותך..״
מה זאת אומרת לא שכחה??? הרי כשהגעתי אף אחד לא היה שם חוץ משהמכונית חיכתה לי..מה קורה כאן?? יכול להיות שגייסון צדק?? לא לא זה ממש לא נכון בתוך יש סיבה לזה!!״

בנצי שמע מוזיקה מהאוזניות שלו והמשיך לנסוע..
״אבא תזהר!!!״ צרח אריסטו!!!
ומכונית אחרת כמעט התנגשה בינהם..