שניים-פרק 6

ואז היא נתקלה בנצי..
״שלום לך ילדה!״ אמר בקול שמח.
״שלום?״ וניסתה לעקוף אותו.
״רגע שניה לאן את הולכת??!!״ תפס לה את היד..
״מ..מה?? רד מימני! אני צריכה ללכת!״
״אני ישחרר אותך ברגע שאני יטפל בך טוב טוב!!!״
״מכה על מה אתה מדבר מה אתה רוצה מימני?!״
״אבא!!״ צרח אריסטו שביחד איתו המנהלת הגיעה.
״שלום גברתי,אני רואה שכל הבעיות נפתרו כאן נכון??״
״כן בהחלט טוב שעכשיו מצאת את ברלינה היא תשמח מאוד לבוא איתך!״
כן כן רואה?? אפילו התחלנו ללחוץ ידיים זה אומר שאנחנו מתיידדים ממש טוב נכון ברלינה??״
״כ..כן אנחנו ממש התחלנו ברגל ימין..״ עשתה חיוך מזויף ולא הבינה מה קורה כאן…

גייסון הציץ למה שקורה שם ומתחיל לשאול שאלות בראשו-״מי זה האיש המוזר הזה שאיים על ברלינה??? מה הוא רצה מימנה?? למה הוא תקף אותה בכלל?? יכול להיות שזה…
״טוב בלרינה יש לך 20 דקות לארוז את הכל ולצאת מהמקום הזה״ אמרה בנחמדות המנהלת.
ברלינה עלתה לחדר המדרגות והביטה בבנצי הוא הסתכל עליה בעיניים של רוצח והיא הסתכלה עליו בעיניים מפוחדות והמומות..מה עשיתי?? שוב פעם הייתי נידונה למוות?? מה קורה כאן?? מה עשיתי לעולם הזה???!!

כעבור 30 דקות..
ברלינה צריכה ללכת..אחרי 7 שנים שהיא חיה במקום הזה היא לצערה צריכה לעזוב אותו.
״את בטוחה שאת רוצה ללכת??״ באה גייסון לחדר בלי רשות..
״מה אתה עושה כאן? מישהו הרשה לך להכנס?!״
״ברלינה הבן האדם הזה הוא מתחזה!!״
״מההה זאת אומרת מתחזה?!״
״הוא לא הבן האדם האמיתי לא השופט הזה שמדברים עליו הוא סתם רוצח שבאה בשביל לקחת אותך ולהרוג אותך!!״
״אויש תפסיק לקשקש!! אתה כזה פרנואיד!!!!״
״ואת כזאת תמימה!!! איך את מאמינה לכל דבר זה לא הגיוני!!!״
״גייסון ידי עם הסיפורים שלך אולי הוא לא רוצח כמו שחשבת ורק מצא אותי??״
״אז עם הוא רק מצא אותך למה הוא משך את היד שלך אהה???״
״אני לא יודעת אבל בטח שהוא לא רוצח שבאה לרצוח אותי!״
גייסון התייאש ודיבר- ״את יודעת מה לכי! פשוט תעשי מה שבא לך! אכר כך אל תבכי שאני צדקתי!!!״
״לא אכפת לי אני הולכת סופית..להתראות גייסון היה כיף להכיר אותך רק לשעתיים..
גיבסון לא ענה ושתק פניו היו מעוצבות והחזיק את ידיו חזק..
היא לקחה את המזוודה שלה וירדה לקומה הראשונה..

ולא היה שם אף אחד..