שלוש מילים אחרונות

רן ואלי היו החברים הכי טובים מאז הגן!
כולם תמיד צחקו עליהם שהם זוג, אבל אז הם היו קטנים וזה לא הפריע להם…
וחלוף חלף הזמן, והם הגיעו לתיכון.
עדיין מתוייגים כחברי ילדות.
וזה לא נדמה כשונה אצל אף אחד, חוץ מאצל רן.
רן חשב על הבלתי אפשרי רצה להיות יותר מחבר הכי טוב של אלי.
הוא רצה להיות ה-חבר שלה.
אבל הוא פחד.
הוא פחד מהתגובה שלה,מתשובה, ומהאפשרות לאבד את הכל.
אז הוא חיכה, וחיכה לשווא.
כי בינתיים אלי מצאה לה התעניינות בבר, הבחור שלמד איתה במדעים.
בר היה בחור חלומותיה של אלי!
גם גבוה, עם שיער שטני, חתיך, כל מה שהיא רצתה בבחור.
חוץ מרגישות, אבל היא לא שמה לב לזה כשהופנטה ממראהו.
ואז ביום תמים אחד, טורי, ילדה משכבתם ערכה מסיבת יום הולדת 17.
בר הייתה אמורה ללכת לבלות עם רן באותו יום, שלא הוזמן למסיבה.
אבל היא דפקה לרן ברז וכל מה שעשתה היה להשאיר לו הודעה שהיא הלכה למסיבה.
טורי הייתה מלכת השכבה, שסובבה את כל הבנים על אצבעתה הקטנה.
היא גם סובבה את בר, שבלי לחשוב פעמיים, זרק את אלי בשביל בר.
אלי כל כך נפגעה, היא התקשרה לרן, אך רן כעס עליה.
אלי השאירה הודעה בתא הקולי שבה אמרה שהיא מצטערת ושבר סתם דפוק, ושהיא לא רוצה יותר לחיות.
אלי הייתה כולה מלאת דמעות ולא שמה לב כאשר מכוניתו של בר התקרבה אליה.
בר היה שתוי וביחד עם טורי נהג בחיפזון ודרס את אלי.
רן כאשר שמע את ההודעה רץ לביתה של אלי וראה אותה שוכבת על הכביש ואת מכוניתו של בר מתרחקת.
הוא התקרב לאלי והתקשר לאמבולנס.
אלי לחשה:"אני מצטערת" ורן ענה לה:"אני מאמין לך".
אלי הוסיפה לומר:"אני אוהבת אותך." ורן ענה לה:"גם אני אותך ותמיד אוהב".
האמבולנס אסף את אלי ורן.
אבל כעבור שעה הרופא יצא מחדרה של אלי ואמר לרן המפוחד:"אני מצטער, אתה יכול לומר לה כמה מילות פרידה".
רן נכנס שטוף דמעות לחדרה של אלי בבית החולים וראה אותה, כמו מלאך.
דוממת מכל חיים.
אמר לה שלוש מילים אחרונות:"אני אוהב אותך".