שינוי קיצוני וחזק תקציר
אז אני יושבת ומשחקת במחשב ואז אני שומעת צעקה חזקה היא נקשה בראשי.
ולפתע אני רואה את סבתא שלי על הספה אני מחבקת אותה אני שאלתי אותה,
סבתא מה קרה?
היא ענתה לי מתוקה אני רק רציתי חיבוק אז קראתי לך.
ואז בסוף החיבוק אני נותנת לה נשיקה ואז אני רואה את סבתא שלי מתה לי בידיים.
תגובות (2)
אני עם פה פעור עכשיו, וזה אומר הכול.
קודם כל, למה להתחיל במילה "אז"? מיותר לגמרי לדעתי.
לאחר ה"ואז אני שומעת צעקה חזקה" צריך לבוא פסיק. לאחר מכן תמשיכי במשפט. למרות שהבחירה במילה "נקשה" לא נכונה לדעתי. לנקוש זה לדפוק. אולי הדהדה? נחרטה? תלוי מה הכוונה שלך…
שוב, למה להתחיל משפט בו' החיבור? מיותר.
לאחר ה"על הספה" שוב חסר פסיק. האמת שפשוט מבחינה תחבירית זה ממש לא מסתדר. במיוחד בסוף המשפט כשאת משנה את זמן הסיפור ובוחרת במילה "שאלתי". לפני דיבור ישיר צריכות לבוא נקודתיים ומרכאות. כך שאם כבר בחרת בדיבור ישיר, היית צריכה לכתוב: שאלתי אותה: "מה קרה?!"
מתוקה, אני רק רציתי חיבוק אז קראתי לך"
אני לא יודעת ממה להתחיל. אולי מזה שאני מצטערת שאני מאוד רעה.
הקטע הזה רחוק מלהיות סיפור לדעתי.
קודם כל, יש פה המון חזרות על המילים "ואז" ו"אני".
חסרים סימני פיסוק, פסיקים בעיקר.
צרם לי מאוד השינוי שעשית בזמן. האמת, לדעתי היה עדיף לכתוב את כל הקטע הזה בזמן עבר. למרות שזה גם יכול להיות סוג של קטע שאת משחזרת, אבל, זה פשוט לא מסתדר. הפריע לי ממש שלא היו תיאורים בכלל. יכולת להוסיף כל כך הרבה תיאורים, כל כך הרבה מלל, כל כך הרבה תוכן, עומק, אווירה, ופשוט לא עשית את זה. זה מכעיס אותי במקום מסוים.
פשוט לא ניצלת את זה כמו שצריך.
תתייחסי להערות שלי, תוסיפי תיאורים, תוכן, תשני את הזמן של ה"שאלתי". בבקשה.
אפילו התגובה של aurora קצת מכעיסה אותי כי אני לא רוצה להשלות אותך, אני רוצה שתלמדי ותשתפרי.