שייכת לאחר

היא מסתכלת עלי, לא באותו המבט שהייתה מסתכלת עליו.
היא מחייכת אלי, לא אותו החיוך המאושר שהייתה מחייכת אליו.
היא מדברת איתי, לא כמו שהיא הייתה מדברת איתו.
היא נוגעת בי, אבל אני יודע שזה לא אותו המגע שהייתה נוגעת בו.
היא מלטפת את הלחי שלי, לא אותו הליטוף הרך שהייתה מלטפת אותו.
היא צוחקת מכול בדיחה שאני אומר, אבל אני יודע, הצחוק שלה שמור לאחר.
היא מחבקת אותי ועוטפת את ידייה מסביבי, אבל החיבוק לא חזק כמו שהייתה מחבק אותו.
היא מנשקת את שפתיי בעדינות וברוך, אבל לא באהבה שלמה, כי הנשיקות שהייתה מעניקה להוא, היו באהבה.
אני יודע שהיא שייכת לי ואני אשמור עליה בכול מחיר, הנשמה שלה רוצה בנואשות משהו אחר שיוקיר.
הלב שלי שייך לה, אבל ליבה אינו שייך לי.
אני אוהב אותה, גם כאשר היא אוהבת אחר.
אני ימשיך להביט בה באותו המבט, למרות שהיא מסתכלת עלי במבט שונה.