שטויות של הלילה

היום אני כבר בת 20,ואני עדיין חושבת עלייך מידי פעם.
הייתי בת 16 ואתה בן 17 ,רציתי הכל איתך.
ילדים חופה משפחה,רציתי את הכל.וכשאני נזכרת בזה עדיין כאב לי.ואני יודעת אני לא צריכה להתאבל עליינו יותר!ואני יודעת שאני יוצאת טיפשה כשאני מסתכלת על הנראה לאחרונה שלך.
ואני יודעת שזה טיפשי לחפש אותך בכל מקום כי אתה כבר לא פה.
וכל כך כואב לי לחשוב על זה,אבל בתוך יש לך מישהי.
בטוח במשכת ממני,אבל אני לא.
ואני כל כך רוצה לפעמיים לשלוח לך הודעה והגיד לך באלך לצאת?
זה כל כך פטאתי.
כנראה אני חושבת ככה כי לא היה לי שום דבר רציני מאז.
שום דבר.
אף אחד לא צץ לחיי.ועוד יותר עצוב זה כשאני מביטה בך אני יודעת שלא נשאר בנינו דבר.
ואני יודעת למה אני חושבת עלייך ישר ,כי זה מה שהולך לקרות.
ביום מבין הימים יגידו לי שאתה הכרת מישהי אחרת.
ואני כל כך מנסה להכין את עצמי למכה הזאת.אני אומרת את זה לעצמי כל פעם כדי לרכך את המכה!אני יודעת שיגידו לי את זה אני אהיה לבד.
ואתה איתה.
כי תמיד זה ככה אלו הם החיים!
ואנחנו לא רוס וריצל מחברים.
אנחנו,אנחנו!
וככה זה,זה תמיד מתפוצץ לי בפרצוף שאתה עם מישהי או שאתה יוצא עם אחרות,גם אם ההודעה האחרונה שחלקנו הייתה רק לפני שנה!
כי לי היית כל העולם,ואני לך הייתי כלום.
וכשאתה היית אפס מוחלט היית לי הכל,עד שעזבת אותי באותו לילה בכיכר.
עזבת אותי
ברחת לי
ועד היום אני יודעת שאתה מצטער על זה,אתה לא מפסיק לבקש ממני סליחה.
ואמרתי לך שאני סולחת ושאני אוהבת אותך.אך עדיין עזבת אותי.
אתה עוזב אותי בכל ערב שוב ושוב.
ואני?
מה אני?
אני לבד.
חייה את העזיבה שלך שוב ושוב,עם כל בחור שאני יוצאת אני חווה את זה.
אתה עזיבה שלהם ושלך.
כי הלב שלי אצלך.
הוא שלך.
גם כשאתה תתחתן אני לא אמשיך הלאה,כי עמוק בפנים אני יודעת שאלו החיים.
אני נשארת לבד ואתה איתה.
כי ככה זה תמיד היה.
וככה זה תמיד יהיה.