שברי הזכוכית …

דם זולג לכל עבר , חתיכות הזכוכית מפוזרות לידי , מכתב הפרידה שלי כבר מונח לידי .
עוד קצת , רק עוד קצת עד שכל הסבל שעברתי יסתיים .
כל ההצקות , ההשפלות , המכות והבדידות שעברתי כל חיי .
אין לי טעם לחיים יותר , אין לי סיבה לחיות , אין לי בשביל מי .
אני יודעת שאף אחד לא ישים לב לחסרוני , אף אחד לא ירגיש שיש מישהי שחסרה.
אני בשבילם אוויר , לא יותר מזה !
עוד חתך ועוד חתך , זה שורף , זה כואב , וכולי מלאה בדם של עצמי , אבל זה מה שמשכיח ממני הכל , זה מקום המפלט שלי .
אני פורקת את הכאב שלי על הידיים שלי ועל גופי שכבר התעייף .
אז הנה , עוד חתך קטן ואחרון על ידי הזכוכית ואני יעבור לעולם שהכל טוב בו , עולם בלי ההצקות שאני עוברת , בלי ההשפלות , בלי המכות שספגתי כל חיי , שם יהיו לי חיים מאושרים וטובים ,חיים שקטים.