רומיאו ויוליה.

אל תיתן לאהבתי להיות כמו של יוליה הטראגית,
קחו אותי מהמקום הזה, המלאכים לוטשים בי עיניים.
אני רוצה שהזמן יעצור, אחרת הרשעים יגיעו גם לפה.
אני מפחדת אמא, אבא. "חלומות פז,"
לחשתי במקום.
קח אותי רומיאו, כל כך רחוק עד שניענש.
חלום הבלהות מתקרב. כל מה שאני רוצה,
זה רק אהבה.
נשאר בי עוד חלל ריק, תמלא אותו עוד ועוד.
אמא ואבא אמרו, תאוותניים כרגיל.
המשכתי לרוץ אל שדות המלאכים,
אל זרועותיך הקרירות.
תפסת אותי, והצלת אותי מגורל מר.
אינני עוד התרגלתי לטעם המר,
כי תמיד אכלתי סוכריות שאימי הכינה.
המלאכים באים, ומושכים אותי מזרועותיך החסונות.
אתה מרפה, ואני נעלמת בחלל.
בוכה גם בשדה המלאכים, ולא מפסיקה לנצח.
"אני מצטערת אמא, אבא," לחשתי לפני שנשמתי,
נפלה לחשכת המוות.