רגע אחד

הוא הרס את נשמתה ברגע אחד. רגע ששבר את הקרח הדק שהחזיק אותם. הרגע שבו אמר את המילים הנוראיות "זה לא את. זה אני..".
היא לא הבינה; הרי אם זה הוא, אז הוא צריך לטפל בעצמו, ולא להפיל עליה את הכול. "אבל… אבל אני אוהבת אותך!" אמרה, בעודו מתפלל שהיא לא תהפוך את העניין ליותר קשה ממה שהוא " אתה יודע, חשבתי שאתה האחד! כבר ראיתי את העתיד שלנו ביחד. את הילדים המדהימים, את החתונה המרשימה, וננדור נדרים אחד לשני, ונצא ל… אבל אתה הרסת הכול… למה?! למה?!".
"אני לא רוצה שתרגישי כ.." אמר כשדבריו נקטעו "אני לא יודעת מה אני מרגישה. ואם היית נותן לי רק הזדמנות אחת, הזדמנות אחרונה, הכול היה יכול להיגמר אחרת …".
" אני עדיין לא מוכן לזה." אמר.
"לך. פשוט לך!" אמרה ודמעות נפלו מעיניה.