קר פה

אתה כל כך קר רוח
ונראה כך גם.
אפילו מזל טוב לא אמרת,
לא נישקת, לא התרגשת,
לא צעקת שאתה אוהב אותי.
אתה עסוק בעצמך,
בעיסוקים שלך.
לא דואג, לא עוזר, לא מתקרב,
כמעט לא מתפקד.
אני בחודש השלישי.
ואתה ישן.
מה יהיה איתנו אתה לא מדבר,
מה קורה, מה יקרה?
אתה לא אומר,

אין לנו תוכניות משותפות.
לא מדברים עלינו,על עתידנו.
תתבייש מעצמך,
על ההתעלמות שלך.
אתה אינך שותף,
אתה פחדן כמו ילד קטן,
פוחד מהרבה דברים, פוחד מהחיים,
ומעביר אליי את המחלה הארורה, מערער אותי גם.
אל תמתח, תמרח, תנהג כלפיי בטובה.
לא גנבתי אותך מאיזה ממלכה.
ולא בחסד אני רוצה דבר.
אתה בוודאי מרגיש,
שאתה מקריב את עולמך.
מרגישים את החרדה שלך,
צועקת, זועקת.
ואני אני מרגישה את התבוסה
אתה שווה בעינייך וברגשותייך יותר מימני?
אני משתגעת עומדת ליפול,
לגמור, לברוח רחוק לעזוב את הכל.
אין ידיים טהורות,
שינגבו לי את הדמעות.
אז תמשיך להתלבט, לתכנן, להתכונן.
אני לא יודעת על מה אתה חושב.
מה אתה בדיוק רוצה,
רק חבל שככה אתה אתה נוהג .
ההפתעה שאולי אתה מתכנן,
ההצעה שממנה אתה פוחד,
היום המיוחד בחיי
לא בא מאהבה, לא בא בטבעיות,
למרות הצורך, הרגע הקסום.
דחקת אותי לפינה, אין אופטימיות אין
שמחה.
אני עצובה כל הזמן
עצובה בגללך.