קטגוריה של סיפורי אהבה עצובים כי אני עצבובי

השתיקה הזאת שביני לבינך,למי היא שייכת ובגלל מי היא נגרמת?
הייתי מביא לך פרח כל יום,הייתי כותב אלפי שירים במחברות צהובות
עושה וי על הצ'ק ליסט של כל הקלישאות
הייתי שובר את רגליי והולך על קביים רק כדי שתעיפי מבט
הייתי יורק עד זוב דם על כל מי ששבר אותך עד שהייתי מתייבש תחת השמש הלוהטת
הייתי הייתי הייתי
הייתי נמס על המדרכה כמו מלט,מסתכל עליך מלמטה ואומר תודה

אבל השתיקה הזאת שביני לביני,עיניים כחולות,עיני בייבי בלו
מול עיניים שחורות
איפה הרצון שלך לחיות,איפה הרצון שלך לאהוב

הבטחת אלפי הבטחות
יכולתי לפרט: בית,ציורים על קירות,כלבים וחלומות
אבל שום דבר לא יקרה,זה ברור
את לא רוצה?את מפחדת?תגידי משהו,תמלאי את השתיקה

השתיקה הזאת שביני לבינך,פעם הייתה נעימה
היום ,מורטת עצבים באיטיות
כל ניתוק כואב
כאילו תלשת איזה איבר חשוב שהוא לא בדיוק הלב
אבל גם לא המוח

לא הייתי מתאר אותך,לא הייתי מעז
(אז רק היא נשארת,ומהי בכלל)