קופסא אדומה עם נקודות לבנות.

אנונימיT 07/12/2012 1026 צפיות 12 תגובות

הקופסא האדומה עם הנקודות הלבנות עמדה על המדף. מכוסה בשכבה דקה של אבק אפור אשר הצטבר שם עם הימים החולפים.
הוא אחז בה והעיף את הלכלוך.
התיישב על המיטה ופתח אותה.
עיניט נפערו וליבו פעם במהירות.
היה שם אוצר.
אוצר יקר.
אוצר אשר גרם לו לדמעות ולשמחה.
לכאב ולאהבה. לתשוקה ולפחד.
זה היה אוצר מיוחד.
זה לא היה כסף, או זהב.
גם לא יהלומים או אבנים יקרות.
גם לא מתכון סודי או קוד פתור.
זו הייתה תמונה.
של שניהם יחד, מחובקים וצוחקים.
ועכשיו זה רק הוא. היא הלכה.
ולעולם לא תשוב.
זה אוצר. זה זיכרון.
בידיים רועדות הוא נגע בתמונה הקטנה.
דמעה זלגה במורד לחיו. הוא הרגיש את הכאב בחזו, דוקר בחוזקה.
היא הייתה יפהייפה.
הוא אהב אותה. והיא אהבה אותו.
זו הייתה אהבה אמיתית, אהבה כמו בחלומות ובאגדות.
זה היה מושלם.
מושלם מדי.
כי אז היא הגיעה. והיא אכלה אותה מבפנים. היא החלישה אותה.
לקחה את שיערה. ואז את חיוכה. מאור עינייה נעלם עם הזמן, אך הלב נשאר שם.
היא לא השתנתה. היא הייתה פשוט חלשה.
המחלה לקחה אותה ממנו. את אהובתו.
הם היו יחדיו, צחקו והתחבקו. חוו נשיקה ראשונה, וגם את האהבה הראשונה.
ואז היא הלכה.
והוא נשבר. הוא הרגיש חצוי.
היא הייתה הכל בשבילו. זו הייתה אהבה אמיתית.
ועכשיו זה רק זיכרון. זיכרון המביא עימו מיליון מחשבות.
תמונה. בתוך קופסא אדומה עם נקודות לבנות.


תגובות (12)

כל כך צודקת…
הזיכרון הוא אוצר הרבה יותר משמעותי מזהב, מכסף ומכל דבר חומרי אחר.
שמעתי על זה משפט לאחרונה: "אם בן אדם חשוב הופך לזיכרון, הזיכרון הופך לאוצר."
אני אישית מסכימה עם המשפט ולפי הקטע שלך אני משערת שגם את ;)
את כותבת נפלא! עמוק ומרגש…תמשיכי! :)

07/12/2012 11:01

משפט יפה! אהבתי:)
ותודה לך 3> (:

07/12/2012 11:22

את מצליחה להעביר כל כך הרבה רגש בסיטואציה אחת קטנה.
באמת שהכתיבה שלך מדהימה. ואני מסכימה עם המשפט שחולמנית כתבה.. זיכרונות זה האוצר הכי יקר שיכול להיות לנו. הם העבר שלנו.

07/12/2012 11:24

תודה לך לוסי,
את מעלה בי את החיוך הראשון של הבוקר.. :)

07/12/2012 23:01

את כותבת ממש יפה!
ריגשת.

08/12/2012 06:59

תודה לך טלטול :)

08/12/2012 09:33

סיפור מרגש, זכרונות הם באמת האוצר היקר ביותר שיש, את כותבת מדהים! כתיבה פשוטה אך נוגעת ומלאת רגש, את מצליחה להעביר לקוראים שלך אושר, עצב, שמחה ויגון במילים אחדות בלבד וזה מקסים, זה כישרון שאין לכל אחד.
תמשיכי לכתוב! וחג חנוכה שמח!! 3>

08/12/2012 12:26

תודה רבה נעמה! :) (בסדר נעמה? או את מעדיפה נעמי..? חח דז'ה וו..)
זה באמת שמרגש אותי, התגובות שלך! D:
חג שמח גם לך, ושבוע טוב! 3>

09/12/2012 00:38

וואו.
וואו.
וואו.
באמת שזה היה כול כך מקסים ומרגש.
ותיארת את זה בצורה המושלמת והאמיתית ביותר.
זכרונות תמיד היו שם ותמיד יהיו שם, זיכרון זה הדבר הכי חזק בעולם הזה.
רוז, יש לך יותר מדיי כישרון!
חחח סתם באמת שריגשת אותי♥
דירוג 5;)

10/12/2012 04:12

תודה לך דנה, על המילים היפות ועל המאחמאות המחממות ;)
חג שמח ♥ :)

10/12/2012 05:18

וואו…
אני אגיד את זה עוד פעם!
וואו…
דמאט, זה כזה טוב!!!
הבעת את הרגשות של הבנאדם בצורה כל כך טובה!
צל״ש!!!
ו…
אולי זה ישמע מוזר אבל..
דמיינתי את טינקרבל בתור הבחורה!
אני יודע.. מוזר.. אבל את האצבע המאשימה צריך לנקוף עליך!
למה לעזאזל שמת את טינקרבל בפרופיל שלך?!?!
כשהיא ערומה???? טוב, רק נראת ככה אבל..
את יודעת למה אני מתכוון!XD

11/12/2012 16:42

שוב, תודה הראל :)
דבר ראשון, אני הולכת להחליף תמונה היום…
דבר שני, זאת התמונה היחידה הנורמאלית שמצאתי במחשב שלי! אח שלי משתלט עליו ומוחק לי דברים (החרא הקטן..!!), אז…. זהו.. חח אבל אתמול הורדתי עוד.. :)
והיא לא ערומה!!! יש לה את השמלה, גאון!! אתה לא מכיר את טינקרבל?? ואת השמלה המפורסמת והקטנה שלה?? זאת שהיא הכינה בעצמה וכל הקטע הזה…?? לא??? לא??!!
חחח טוב נו… D;
דבר שלישי, תודה על התגובה שלך (או שכבר כתבתי את זה..?), היא מעלה לי חיוך שמח על הפנים :)
יום טוב..
(והיי! היום זה ה12.12.12!!!! אעאע קווולי!!! חחח חג שמח:])

11/12/2012 22:48
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך