צבעת במכחול.
ליאן. קוראים לי ליאן.
היי ליאן, אני איתי נעים מאוד הוא חייך עם ניצוץ אבוד בחיוכו.
שלום איתי, נעים גם לי.
הרגשתי בערה על לחיי הרכות.
אבודה, חושך, מצוקה. החיים בירידה, ואתה באת וצבעת את עולמי עם כישוריי הצביעה שלך. צבעת קצת בצבע צהוב, "כי החיוך שלך זורח יותר מהשמש" אמרת.
צבעת גם בלבן "כי העור שלך כצבע השלג והוא הכי יפה".
הוספת גם אדום "כי הלב שלך הכי חם ואוהב בעולם".
כחול גם כן, "כי איתך השמיים הם הגבול ומעבר".
הוספת ירוק "כי את הטבע שלי".
הוספת ורוד "כי את מתוקה שבאתי לחבק כל שנייה".
כל צבע שנצבע בעולמי בנה את האופי שלי. את מי שאני.
בין רגע, הוספת במכחול העבה והגדול יותר במגירה שלך צבע שחור מובהק ועברת על כל הצבעים, "כי הרסת לי את החיים".
תגובות (1)
אאוצ', ואני באמת מתכוונת. הרגשתי את ההתרגשות וההתאהבות והביחד והתאהבתי בעצמי, וכמו שהתאהבתי ככה גם נשבר לי הלב בפתאומיות. אני מקווה שאת מבינה כמה משמעותי זה ככותבת שהקורא לגמרי חווה אותך, זה מדהים ולמרות שבשורות הראשונות לא חיבבתי את הקטע אבל תוך רגע נפלתי בקסם שלו ושלך ואת מוכשרת בטירוף והקטע נהדר. תמשיכי לכתוב והמון.