פתייה – סיפור קצר

לשבת ולשתוק. להשתדל להראות טוב. לחכות. הוא יבוא. זה מה שהוא אמר, אז הוא יבוא. עוברת לה עוד שעה, ועוד שעה, ואת עדיין מחכה לו בתוך המסעדה. מלצרים רבים באו ושאלו אם תרצי משהו, אבל את עונה שאת מחכה למישהו. איזה מישהו נחמד שנראה טוב נמסה להתחיל איתך, אך גם אותו דחית. לפחות קיבלת מספר למקרה שמשהו לא יילך בדייט שעובר חולף.
את בוהה בדלת. אולי זה יגרום לו לבוא? כל אדם שנכנס את חשה הקלה, אולי הוא סוף סוף הגיע? אבל לא, זה מישהו אחר. הדלת נפתחת ואת אפילו לא טורחת להסתכל. סוף סוף, באיחות של שעתיים וחצי, הוא מגיע ואיתו ריח נוראי של אלכוהול ובחורה בלבוש מינימלי. דמעות מציפות את עינייך. לדבת ולשתוק, הנה הוא מתקרב. "תודה ששמרת מקום" הוא אומר לך ומנשק אותך על שפתייך נשיקה קצרה, מסריחה מאלכוהול. את קמה והולכת, והוא מנופף לך לשלום, חוזר לבחורה שאיתו. פתייה שכמוך, מה גרם לך לחשוב שהוא באמת רוצה אותך?