אופק עם שפתיי הדובדבן
בסוף הדמעות יהרגו אותי.

הפרידה

בסוף הדמעות יהרגו אותי.

אהובתי,
אני יודע מה אני עומד לעשות לעצמי.
אהובתי,
אני יודע שזה לא יהיה קל.
האם את יכולה להחזיק בי חזק, ולהבטיח שהדמעות לא ירדו מעינייך ?.
החזקתי בכל התיקוות שהיו לשנינו, אבל הסיבות נעלמו איתם.
אני יכול להרגיש עכשיו. את הדמעות שמתחילות להתמלא.
תחזיקי בי חזק, אל תבכי.
לפני שאלך,
אדאג שיהיה איש שאשמור עליך כשאלך.
אם תפחדי אשאיר כאן את החלק שלי,
זה ירגיש שאת עוד איתי.
ואם התרחקתי ונשארת בלי צל ליד,
תדעי רק דבר אחד
אני אוהב אותך תמיד.


תגובות (8)

קצר, מקסים, ועצוב.
3>
זה מהמם אופק!!

(נ.ב- זה אתה בתמונה?)

21/07/2013 13:40

קרה משהו אופק?

21/07/2013 13:47

היי אופק היקר – נשארת נער רגיש עם כתיבה ייחודית מפליאה. תמשיך כך לרגש אותנו עוד ועוד – ט"ו באב שמח ממני בקי – אתה זוכר אותי נכון ???? ♥♥♥

21/07/2013 13:50

עצוב…

21/07/2013 13:51

וואוו מרגש ! תמשיך ככה ! אתה ממש מוכשר ! :)

21/07/2013 13:53

ואווווווווו אופיייקוששש איזה כתיבה יפה סיפור עצוב נוראה
אך יש לי הרגשה שהוא נוגע אליך משום מה אני לא יודעת עם צדקתי
אך תזכור שלא שווה את הדמעות מי שגורם לך לבכות כי בעצם
אהבה היא מילה פשוטה אך מלאה בהשלכות המשך ערב מקסים
אתה כותב מושלם מדרגת 5
אוהבת שרית
ויום אהבה שמח …

21/07/2013 14:02

אופק בואנה אתה יכול להיות משהו חשוב בעתיד לך תפרסם את הסיפורים שלך ותמקור אותם כי הסיפורים שלך מקסימים מדהימים עצובים ויפים מאוד קח עצה ממני

24/07/2013 04:58

תודה לכולם

25/07/2013 18:36
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך