עת פרידה
טוב, יקירה. אני מניחה שזה הזמן להיפרד.
כל כך הרבה עברנו יחד, זוכרת? הארי פוטר הראשון, הכתיבה הראשונה, המוני ציורים על גבי ציורים…
תמיד היית שם, להאיר את ימי בצורה מושלמת. לא נתת לחושך להשתלט, אך לא הטבעת אותי באור. פשוט היית שם, כמו הירח המלא בלילה בהיר.
וכעת את אינך עוד, וכל כך תחסרי לי. עם כמה שהיית מעצבנת כי פשוט לא היה לך מקום, עם כמה שעיניתי את עצמי עם כריות בשבילך, עם כמה שהחבאתי אותך מכל אורח שבא ובסוף לקחת איזה חצי שולחן- גם עם כל אלה, עדיין תחסרי לי.
מה לעשות, עכשיו אורך כבה, וזה הזמן לעזוב. ביום שישי את כנראה תוחלפי, אבל אני יודעת שזה לא יספיק.
אף אחד לא יתן לי את אותו האור הצהוב, שנתן לי הרגשה קסומה כאילו אני כותבת לאורו של נר. היום הרי כל האורות הם לבנים, בוהקים, מוגזמים. את היית מיוחדת, שריד קטן של תקווה.
ואת עוזבת עכשיו.
להתראות, יקירה.
ותודה,
על הכל,
מנורה יקרה.
תגובות (14)
חחחחחחחח אדיר אדיר אדיררר
אני מבינה שכשהוא יצא מהחדר אני הייתי על סף בכי, כן? אני נשבעת לך שהקטע הזה רציני לגמרי.
דקת דומיה לזכר הבובה שלי מלודי, ששנים שכבה לי בחדר עד שאמא החליטה לזרוק אותה. אני יודעת שחסרה לך עין ואת קירחת- אבל בשבילי תמיד תהיי מיוחדת!
אני באמת לא יודעת אם את צינית או רצינית. אני מקווה שאת רצינית, כי אני רצינית.
אני רצינית עם טיפת הומור, כי זו באמת הייתה הבובה שהכי אהבתי, וכשאמא שלי זרקה אותה בכיתי. אבל במבט לאחור.. אני מניחה שזה טיפה מצחיק שהיא הייתה חשובה לי. מה שכן, אני לא אתן לאף אחד לזרות את באגס באני. הוא שלי.
את מבינה אותי *מחבקת ולא עוזבת* אני אוהבת אותך QQ
באגסססססס ❤️
~נדחפת שכמותי~
דיי נו. הארנב הזה מושלם.
(סליחה על הספאם. זה היה דורש.)
מ'מצב, דוק?
הדדי^^
ואם את תוהה באגס באני הוא בובה קטנה ממולאת בחומר של הפופים (מלא כדורונים קטנים), שאמא שלי קוראת לו גרב מסריח אבל אני לא מרשה לה לכבס אותו כי זה יוריד לו את הצבע מהעיניים- ואז לא יהיו לו אישונים 0.0
זה כמעט קרה פעם אחת כבר.
מלודי היתה בובה גדולה יחסית שעוצמת ופוקחת את העיניים כשמשכיבים ומושיבים אותה. יום אחד העין שלה נתקעה, אז ניסיתי לסדר והיא יצאה. חשבתי שהיא נראית קשוחה ככה אז עשיתי לה קצוץ והחבאתי אותה בארון. שנים אחר כך מצאתי אותה, כמו קפסולת זמן, והוצאתי אותה לככב על השידה- יום אח"כ היא נעלמה. אמא שלי מכחישה אבל אני יודעת.
בהתחלה חשבתי שדיברת על חברה טובה, אבל המשפט ״ביום שישי את כנראה תוחלפי״ לא הסתדר לי ממש. ואז קראתי עד הסוף. ופאק. ליז, אנשים מאבדים את ההורים שלהם ובוכים. זו רק מנורה.
אח שלך קוסם במקרה? *תוהה*
זו הרבה יותר מסתם מנורה גאד סייקס! ואת אל תגידי לי על צרות ל אחרים, יש לי צרות משלי וצרות הן צרות הן צרות הן.
אחי הוא דביל אידיוט שונאת אותו גאד סייקס אני צורחת.
את ערה:>>>>>
סורי על הספאם
גאד את מפחידה אותי וגרמת לי להודות לכוח השחור (ה' בשבילי) שאין לי אחים וגם הזכרת לי את כל הפעמים שהייתי בהיסטריה ואת לא רוצה לראות אותי בהיסטריה
גם כשאני בהיסטריה זה נוראי