עקור

אתמול עברתי על יד הנהר, מבחין בקבוצת פועלים שהתגודדו מסביב לעץ וניסו לכרות אותו.
העץ, שימי בחרותו עברו מזמן, ניצב איתן מול ניסיונותיהם.
גרזנים נשלפו, והפועלים החלו לכרות את שורשיו הבולטים.

לאחר מכן, הם כופתו את העץ בחבלים, והחלו למשכו באמצעות רכבם. אנחות חלולות נשמעו מהעץ כשהוא נטה לעבר הרכב. ממש יכלתי להרגיש כיצד האדמה מחבקת אותו חיבוק אמיץ, מנסה להצילו מגורל אכזר.

לאט לאט החלו השורשים לפקוע, והעץ נמשך ונתלש מקור מחצבתו.
בסופו של דבר, במקום שפעם ניצב עץ פורח נותר בור אפל, מלא חרקים ושורשים תלושים.

כמו ליבי.