עלה נידף

אני חולם אני שוכח, את כל ימות הנעורים.
אני זועק, אני צורח את כאבם של אחרים .

אני רוצה לעזור, עושה רק נזק מתועלת.
אך מעדיף להעלם, לטרוק מפחד את הדלת.

מהו חוסר אונים? ילדי, אתה יודע?
כאשר אתה לבד בעולם, נטול חבר ורע.

אינך רצוי, ממך בורחים ונוכחותך כה מיותרת,
אתה מזיק כמו קרציה שבפצעי אחרים נוברת.

כל מילה היוצאת מפיך, היא שגויה, היא מגעילה.
בזילזול תענה לה, הרי…אתה בלתי נסבל, מחילה.

יצר הטוב שוכן בך, בעודך בטוח,
שטן שכמותך, חסר נשמה,  נטול רוח.

לא יודע מה לשאול, איך לעזור ומה לענות.
נוכחותך רק מדכאת את הנשמות המעונות.

אתה חושב על פיתרון אך נאמר לך שאין.
"אין לי כוח בשבילך, שום דבר כבר לא אתן".

יושב בשקט, משתוקק לתשומת לב במועקה,
ממך כל שצריך הוא רק "ספייס" ו"הפסקה".

אזי מתחיל להתחנן, לשאת מבט אל על,
אולי, רק אולי, יקשיבו לך בכלל.

מילים חמות ואהבה הן מושגים מהעבר,
משתדל לאט לשכוח, כי העולם, עולם אכזר.

אני חולם, אני שוכח, אני עלה נידף ברוח.
הלוואי שביום אחד, אקבל שוב אהבה וכוח.