עוד סיפור אהבה נכזבת..

יש שיגידו שזה פתטי, אני חושבת שזה פתטי. אבל זה באמת מה שקרה, לצערי.
שלוש שנים, מכיתה ז׳ עד כיתה ט׳ הושיבו אותנו אחד ליד השני. לא הכרתי אותו לפני כן, לכן בתחילה, זה היה ללא חשיבות בשבילי.
אני לא הייתי הסוג שמתחבר בקלות, אבל אין איך להסביר, זה היה כימיה. זה התחיל בשיחה בשיעור לשון ולדקירות מתחת לשולחן. זה היה משחק בשבילו, הוא היה שואל אותי שאלה שאין לה באמת תשובה ממשית, למשל ״מי מלך?״ ״את יפה?״ אז בראשון עניתי לא וקיבלתי דקירה, בשני עניתי כן וקיבלתי דקירה. אבל גם אם עניתי כן לשאלה הראשונה, הוא היה דוקר.
שנה שנייה שוב הושיבו אותנו אחד ליד השניה, וזה שוב קרה.. אבל יותר מזה, היינו מדברים וצוחקים.
בשנה השלישית, תמיד היתה התאמה בין המחשבות שלנו.
אני זוכרת שהמורה אמרה משהו שגרם לי לחשוב על משהו אחר וצחקתי, ראיתי שגם הוא צוחק. הוא כתב על המחברת את מה שחשב ולחשתי לו ״גם אני צחקתי בגלל זה״. זה סתם דוגמא, זה קרה המון.
יום ההולדת שלי הגיע, הרבה מזל טוב והרבה חיבוקים, וחיכיתי לרגע שאני אשב והוא יגיד לי את זה, שהוא יגיד לי מזל טוב. אבל באותו בוקר קרה הבלתי יאומן (שוב, פתטי) המורה שלי העבירה אותו מלידי.
לקחתי את זה בפרופורציות, שלא תגידו שהיה לי רגשות אליו, שזה היה אמור להזיז לי.. לפחות לא כאלה שידעתי עליהם. עבר הזמן והדבר היחיד שעבר לי במחשבות זה הוא, ורגעים מצחיקים שלנו יחד. ואז ביום חורפי אחד הייתי בכיתה צוחקת עם חברות, והוא נכנס והרגשתי שהלב שלי עומד להתפוצץ מחום. המורה נכנסה ישר אחריו, והתיישבתי חזרה במקומי. ואז באותו רגע הדבר היחיד שעבר לי בראש זה ״אוי לא.. לא עכשיו״ .
אז כן זה אכן פתטי, אבל התאהבתי בדרך הכי קיטשית שיכולה להיות היום.
״זה יעבור עוד שבועיים״ חשבתי..
במסיבת הסילבסטר שעשו, השמיעו את השיר של אד שירן, היה ריקוד רגוע בזוגות. נכנסתי לבפנים בגלל הגשם, וראיתי אותו רוקד עם חברה שלי, אין בניהם כלום. לפחות לא מצדה אני יודעת. רציתי לקבור את עצמי. לקחתי את המעיל ויצאתי לבחוץ בגשם. נכנסתי למי גונית שהייתה לא ממש רחוקה, בכיתי בשקט, הגשם חיפה על רעש הדמעות. התקשרתי לחבר הכי טוב שלי והוא גרם לי להרגיש יותר טוב.
זה פתטי אני יודעת ומודעת. אם אני הייתי קוראת את זה הייתי מגלגלת עיניים.
עברו חודשים מאז, ואני עדיין באותו מצב. לשכוח מימנו? אני מנסה.. אבל אז אני רואה אותו שוב.
אני בטוחה שזה יעבור.. זה חייב.

מה אתם חושבים?