עוד כמה ימים

עוד כמה ימים אתה עוזב.
מה אני אמורה להגיד במצב כזה?
הרי לא דיברנו חצי שנה בערך.
אתה יודע, זה שלא דיברנו לא גרם לי לשכוח את מה שהיה ביננו, ואת זה שאני אוהבת אותך.
כן אני אוהבת אותך.
ואני לא יכולה לשכוח, את האמת.
אבל אתה עוזב, וזה כבר לא משנה מה היה ביננו,
כי עכשיו אתה לא תהיה פה.
ולא ישאר שום זיכרון ממך.
תראה, שמעתי שאתה מעשן סמים ושותה.
אמרתי שאין מצב, זה לא אתה, אתה תמיד היית נגד הדברים האלה.
אבל הוכיחו לי שאתה, אתה לא מלאך.
אתה לא אותו אריאל שאני הכרתי.
אתה כבר לא הבן אדם שהיה החבר הכי טוב שלי, אתה כבר לא.
השתנת, וזה בסדר.
הכרת חברים חדשים, אנשים שמשפיעים עלייך לרעה, מה כבר לא עשית לעצמך?
אתה יודע, אני לא אשכח את היום שגיליתי שחתכת את עצמך בגללי.
הבטחתי מאותו רגע שאני אפסיק לחתוך את עצמי כי אני פוגעת בך, שהיית הדבר הכי חשוב לי בעולם.
אבל אז ניתקנו קשר.
את האמת? בהתחלה לא היה לי אכפת.
כי היינו חברים הכי טובים וידעתי שנשלים עוד כמה שעות.
זה לא קרה.
מכיר את ההרגשה הזאת שנמאס לך מהכל?
שבא לך פשוט לסיים את הכל, כאן ועכשיו.
טוב אז זה מה שהרגשתי שנה שלמה.
הכל כי איבדתי את הבן אדם שהכי אהבתי, אתה.
ואז חזרתי לחתוך, ההורים גילו, החברות גילו,
אנשים הבינו שזה בגללך.
לא רציתי להפסיק.
אמרו לי לשכוח ממך, לעבור הלאה, ועוד איזה מיליון משפטים שלא רציתי לשמוע.
אני אוהבת אותך, למה שאני אפסיק?
אז הנה אתה נעלם מפה,
זה קצת קשה אבל אני אתגבר על זה.
בעיקרון, אני לא יכולה לחשוב שאתה תעבור ככה כי אני פשוט רגילה לראות אותך ולהבין אני מתגעגעת, כל יום מחדש.
למה אני חופרת לך אתה בטח חושב?
טוב אז את האמת שרציתי לסגור מעגל.
זוכר איך התחלנו לדבר?
היית ילד דיכאוני אז רציתי לעזור לך, כןכן,
כתבתי לך מגילה כזאת שהכל יהיה בסדר ושאני תמיד אהיה פה.
אז הנה אני פה, שנה וחצי אחרי, עדיין פה.
אני רק רוצה שיהיה לך טוב ושתמיד תזכה לשמוח ולהיות מאושר עם עצמך,
כי אתה מדהים.
תהנה באמריקה ותפתח עם עצמך דף חדש.
אני אוהבת אותך ואני תמיד אוהב.