סתם עוקב באינסטגרם
אם זה היה תלוי בי, היינו יותר,
מסתם,
עוקב באינסטגרם..
בראש שלי,
את הרבה מעבר.
בסלפי חיוך שלך,
ידעתי,
שאת.
הולכת.
להעיף לי את התחת
עד
לשמש.
ובחזרה לקרקע..
המשקפיי דיסטנס שלך,
שלא נותנות לראות שום דבר,
מעבר
למבט
חטוף ממך.
ברגע שכתבת,
הבחנתי בך,
בשנינות, שלך,
בחוצפה
ההישראלית
רציתי לדעת,
מה הטעם שלך,
התחלתי
להריץ טעמי ממתקים
שאני
אוהבת
בניסיון לפענח,
האם זה הטעם,
שהכי מתאים לך.
הזכרת לי את הסוכריה של פעם,
הסוכריה של הצבעים,
שלעולם לא נגמרת.
לא רציתי שתגמרי לעולם.
שלא תלכי.
אל תלכי.
אל..
אבל גם הסוכריה, הזאת,
נגמרת.
מתישהו.
וכך,
גם הטעם שלך.
תגובות (0)