סתם סיפור אהבה – פרק 15

חזרתי הביתה עם הרבה שאלות. מה זאת אומרת: כל זה יותר גדול ממך? איך אליהו יכול להיות בקיא במתמטיקה? התחלתי לחפש הסבר הגיוני:
א/ ייתכן מאוד שאליהו למד מתמטיקה ברמה גבוהה באוניברסיטה. אז הוא שינה את דעתו והפך לאומן. מקרה נדיר, אבל זה קורה. בצרפת, היה לי חבר שאחרי חמש שנים, הפסיק ללמוד רפואה והחליט ללמוד מוזיקה כדי להיות מנצח בתזמורת.
ב/ אולי, בשבילו, מתמטיקה הייתה תחביב!
בכל אופן, כל הכבוד לו, מעט אנשים מסוגלים להבין את התאוריה הזאת. פתאום חשבתי על המשפט האחרון שלו. "כדאי לחשוב מחוץ לקופסא". כל הזמן חיפשתי פתרון בעזרת הכלים של תורת המספרים האנליטית. אלוקים אדירים! אליהו צדק! הדרך הנכונה, היא השימוש בתורת המספרים האלגברית! בעזרת התאוריה המופשטת הזאת, ניתן להשתמש בכלים הרבה יותר חזקים ומתוחכמים. המחקר שלי הפך למקרה מיוחד של השערה יותר רחבה. סוף סוף מצאתי את פריצת הדרך שחיפשתי במהלך השנה!
כל כך התרגשתי שלא ישנתי כל הלילה. עבדתי בלי הפסקה. בבוקר, רצתי לפרופסור שלי והסברתי לו את גישתי החדשה. הוא ממש התלהב ועבדנו ביחד שעתיים על הנושא. הכל היה ברור לי, ידעתי את כל השלבים כדי להגיע לתוצאה הסופית. כל שלב ידרוש המון עבודה אבל בעבר, הייתי כמו ילד בחושך אבוד ביער! עכשיו היה לי פנס, היה לי מצפן, הייתה לי מפה. להגיע לפתרון יהיה רק עניין של זמן ומאמצים. הכביש היה חד וחלק. לאחר שנה, פחות או יותר, הייתי משוכנע שאצליח להוכיח את ההשערה. כשסיימנו את מפת הדרכים של כל השלבים הנדרשים להוכחת ההשערה, הפרופסור שלי חיבק אותי ואמר לי, ברגש רב: "איזה רעיון, איזה רעיון נהדר, אתה מבריק! ברגע זה, התקבלת לדוקטורט שלך". אנחנו חייבים לפרסם מאמר על השיטה המהפכנית הזאת. זהו פתח ענקי לכמה מחקרים נוספים בתחום. אני צריך לכתוב לחבר שלי: פרופסור מונרו! הוא מומחה בין לאומי לתורת המספרים באוניברסיטת סטנפורד. מגיע לך חופשה! קח שבועיים וסע לצרפת, תצטרף לחברה המהממת שלך! לא טוב להשאיר אותה לבד!". פתאום, כל ההתרגשות שלי נעלמה. מה להגיד, מה להסביר? הבנתי שכולם במחלקה, קנאו בי בגלל סילביה. הודעתי לו: "אנחנו נפרדנו!". הוא שאל: "מה? למה? הייתם זוג נהדר! לגמרי?". השבתי מיד: "כן אדוני, לגמרי!". הפרופסור שלי לא ידע מה לומר, הרגשתי כמה הוא מופתע. אחרי כמה זמן הוא אמר לי: "אני כל כך מצטער, אני לא רציתי לפגוע בך. לך לנוח, קח את כל הזמן שאתה צריך. עכשיו כשמצאנו את השיטה, שום דבר לא בוער" – "תודה, אבל עדיף לי להמשיך לעבוד, כך קל לי יותר!". הוא הציע לי: "בסדר, אז תתחיל לכתוב את תקציר המאמר. אני בשמחה אשלח אותו לפרופסור מונרו". זה לא לקח זמן רב, בתוך חצי שעה, כולם במחלקה היו מודעים לכך שנפרדתי מסילביה. אבל אף אחד לא העיז להגיד לי מילה בנושא. הימים חלפו, חזרנו לשגרה. הוריי ורבקה התנהגו כרגיל, כאילו מעולם שום דבר לא קרה. התעמקתי בעבודתי כדי לא לחשוב על סילביה. בבוקר התרגלתי לקחת כדורים נגד חרדה כדי לקום. בלילות התרגלתי לקחת כדורי שינה כדי להירדם. התמכרתי לכדורים אבל לא הייתה לי ברירה. למען האמת, חשבתי על סילביה כל הזמן, אבל בעזרת הגלולות, הצלחתי להעמיד פנים ששכחתי אותה!
בתחילת מרץ, צ'ארלס התקשר. "שלום פיליפ, שמעתי שאתה מתקדם יפה במחקר שלך!" – איך הוא יודע? – שאלתי אותו מיד: "מה עם סילביה, איך היא?". צ'ארלס השיב לי: "בקרוב תקבל ממנה מכתב." והוא ניתק. אחרי יומיים, קיבלתי את המכתב הנוראי.
"פיליפ,"
אתה לא יכול לתאר לעצמך כמה פגעת בי! לא ציפיתי לתשובה שלילית ממך. בחיים שלי, אף אחד לא העז לומר לי "לא". כעסתי עליך המון. בגללך, נכנסתי לדיכאון ואושפזתי במרפאה בורסאי. החזיקו אותי שם במשך חודש וחשבתי הרבה עלינו. הפסקתי לכעוס עליך! הבנתי שאתה סתם ילד שמפחד מההורים שלו, ממשפחתו. אתה לא מגיע לי, אתה עדיין ילד ואני אישה. בהתחלה, הערצתי אותך בגלל האומץ שלך לעזוב את מדינתך, לעזוב את משפחתך, ללמוד שפה חדשה, כדי להתחיל חיים חדשים בארץ זרה. אבל טעיתי. בראש שלך, אתה נשארת "ילד של אמא"! הפסקתי להעריץ אותך! זה לא אומר שהפסקתי לאהוב אותך, כי אהבתי אותך כל כך הרבה. אבל, האהבה שלי פוחתת יום יום ויותר טוב ככה".
עצרתי לרגע, הלב שלי דפק בצורה מופרזת, בלעתי גלולה והמשכתי לקרוא.
"משהו אחר, פגשתי גבר בן 29. הוא רופא ילדים, נדיב, אכפתי, אחראי עם חוש הומור. ההורים שלו הם חברים של הוריי. הוא אוהב אותי והציע לי להתחתן! – הוא לא בזבז זמן? האם הם שכבו ביחד? – עכשיו, אני בטוחה שאתה שואל את עצמך אם כבר עשינו אהבה? התשובה היא כן! – מי מזיין יותר טוב? – עכשיו, אני מכירה אותך, אתה רוצה לדעת מי המאהב הכי טוב, נכון? כמה ילדותי אתה? מה זה משנה? אני אגיד לך את האמת! אתה נשאר במקום הראשון! אבל אתה לא כאן, הליטופים שלך הם רק זיכרונות מהעבר! כן, אולי אתה גיבור במיטה, אבל הוא גיבור בחיים האמיתיים! הוא לא ילד פחדן וצייתן כמוך. הוא רוצה להתחתן איתי בכנסייה, להקים משפחה איתי, לחיות באושר ואושר איתי. אתה רואה, כל מה שסירבת, הוא מוכן לתת לי בלי פחד או היסוס. יש רק חיסרון אחד, אני לא אוהבת אותו! או באופן יותר מדויק, אני לא נמשכת אליו כמו נמשכתי אליך! אבל עם הזמן, אני אלמד לאהוב אותו כמו שצריך. אתה היית לי מורה מצוין. לפעמים, יש לי הרגשה כי יש בגן עדן, שני מלאכים, אחד יהודי ואחד נוצרי ששיחקו משחק אכזרי על חשבוננו. הדרכים שלנו לא היו אמורות לחצות, לא נפגשנו במקרה. הם הימרו על השילוב בין ילד יהודי ממעמד הביניים ובחורה נוצרית מהבורגנות. לצערי הרב, המלאך היהודי ניצח! נתראה עוד פעם אחת בישראל, בפעם האחרונה. הזמן הגיע לסגירת המעגל.
סילביה.
כאב לי כל כך, רצתי לשירותים והקאתי! מכתב נקמה נוראי. היא לא חסכה לי פרטים. בנוסף לדת ,היו כל מיני פערים בינינו, כלכליים, חברתיים, תרבותיים. היא התגברה על כל המכשולים האלה הודות לאהבתה אליי. אני, רק חשבתי על הוריי. כמה היא כבר סבלה בגללי, כמה אני עדיין סובל בגללה. אולי היא צדקה, עבדו עלינו. אף פעם לא רציתי את כל זה. רק המשפט האחרון עורר בי תקווה: היא תחזור!