סיפור מסתורי

האיש עם הזקן, האיש עם הבלורית והזקן. האיש עם הבלורית. זה אותו אחד, זה לא משנה. האיש עם הזקן והבלורית והשם המשונה והמאוד ארוך, כנראה שהוא ספרדי. זה לא עקרוני. הוא היה אצלי אתמול בלילה. האיש עם השם המשונה. הוא שכב איתי אתמול בלילה, זה עם השם הארוך. אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש, את הגבר עם קעקוע העפיפון. זה אותו אחד עם הבלורית, זה לא חשוב. אני לא יודעת למה שמעתי אתמול מוזיקת אינדי, אני בכלל לא אוהבת אינדי. אבל זה היה איתו, אז זה לא משנה. שכבנו אתמול בלילה, שכבתי עם הבחור עם הזקן, הבלורית, השם המשונה והארוך, הספרדי. זה עם קעקוע העפיפון. ראינו סרט וטחנו חבילות פופקורן שלמות. ארבע. חצי לי שלוש לו ועוד חצי לשירותים. הוא לא ראה. זה לא עקרוני גם ככה. האיש שלי עם הנזם הכסוף ועיני ההייזל. הבחור שלי, הגבר שלי. שלי. שכבנו אתמול, אחרי שהקאתי. הוא אמר שיש לי ריח של שושנים מהפה אפילו כשאני מקיאה בכוונה. הוא נישק אותי. זה עם הזקן. הוא חיבק אותי. זה עם השם הארוך והמוזר בגלל שהוא ספרדי. אני אהבתי אותו, הבחור עם הנזם. זה אותו אחד, תמיד. זה כן משנה.
הוא עזב אותי, זה עם הקעקוע.
ולעולם לא חשבתי שארדוף אחרי עפיפון.