סוף הדרך–פרק 7

הייתי חייב לספר לה אמת מעוותת אך משכנעת למדי.
סיפור כאילו שנפלתי קורבן בגלל נסיבות שאינן תלויות בי. כאילו מעדתי בלי כוונה, לפעמים זה קורה במערכת יחסים. לדוגמה כמו סטוץ ללילה אחד, בלי חשיבות כלשהי.
דווקא חשבתי על עובדת אחת, בחורה בריטית, שעושה סטאז במחלקת שיווק בחברה שלי. כן, היא תהיה מושלמת לתפקיד שתפרתי לה. כשהחניתי את הרכב מול דירתה של סילביה, התסריט הדמיוני של הלילה הנורא הזה היה מוכן בראשי.
בגדתי בה, אבל פעם אחת בלבד, עם נערה צעירה שהתחילה איתי בעבודה. בקרוב היא תחזור לאנגליה ותיעלם מחיינו. אהבתי את גרסתי. עכשיו, הייתי צריך למכור אותה לסילביה.
נכנסתי לדירתה מלא ביטחון עצמי מזויף. היא חיכתה לי, עומדת מול הדלת ועיניה הכועסות נעוצות בי כמו שתי סכינים חדות. היא צעקה מיד:
– איך, איך?
ניסיתי לחבק אותה, אבל היא נסוגה לאחור. לחשתי:
– אני מצטער, אני מצטער כל כך.
היא שאלה אותי ישירות:
– איפה היית? עם מי? אני מכירה אותה?
זאת נטלי נכון? המזכירה שלך, סליחה, הזונה שלך. נכון? מהרגע הראשון, ראיתי שהיא רוצה אותך, היא כמו כפילה שלי. ממתי אתם ביחד? דבר!
נתתי לה לשחרר את כעסה ורגשותיה. אסור לי להודות ולהתוודות על מה שקרה באמת. התחננתי בפניה:
– תסלחי לי, תסלחי לי! מאמי! זאת אחת, היא סטז'רית בעבודה. תסלחי לי, אני לא יודע למה עשיתי את זה,
תאמיני לי, התנהגתי כמו ילד. אני ילד, היא התחילה איתי. קוראים לה אן, עוד מעט היא תחזור לאנגליה.
ניגשתי אליה והוספתי:
– היא בכלל לא חשובה לי, את הדבר הכי חשוב לי בעולם. אני אוהב אותך כל כך!
סילביה לא ציפתה לתשובה כזאת. היא הייתה מוכנה להקשיב להכחשות ולשקרים שלי, לא לווידוי.
– למה, למה עשית לי את זה. מה לא בסדר איתי?
עניתי מיד, הפעם בכנות:
– שום דבר אהובתי, את מושלמת, את הנסיכה שלי, אין כמוך! סתם טעיתי, סטוץ ללילה אחד. בבקשה תסלחי לי!
סילביה החלה להסס, אבל האגו שלה התגבר על רגשותיה. היא לא יכלה לוותר על מקרה רציני כל כך בקלות.
– טוב, אני צריכה לחשוב, בינתיים עוף מכאן!
לא התעקשתי, עזבתי, מלא תקווה. היא האמינה לי ושכחה את נטלי. לפחות היא לא ביקשה ממני להחזיר לה את צרור המפתחות של הדירה.
סילביה תכעס עוד שבוע, שבועיים, חודש, אבל בסוף היא תסלח לי. ראיתי את מבטה כלפיי. למרות הכל היא עדיין אוהבת אותי. אולי אצא מהסיוט הזה. כן, כמעט השתכנעתי שהצלתי את עצמי. חזרתי לבית הוריי כמו ילד טוב. שכחתי רק גורם אחד במשוואה : נטלי.
הייתי אמור לראותה ביום ראשון!