סוף הדרך–פרק 3

כשחזרתי מחופשה בארצות הברית, החלטתי לשים קץ ליחס המוזר לנטלי.
כן, לוותר על הלילות המטורפים שלנו, על משחקי המין שלנו ועל כל מה שכישף אותי במשך חודשים.
אך כרגיל, שום דבר לא עבר כמתוכנן.
יום שני, בבואי למשרד, נטלי מיד תקפה אותי. עיניה היו נוצצות, מבטה כולו מלא בכעס.
היא שאלה אותי בנימה תוקפנית מאוד:
– איך זה היה? לא התקשרת אליי אפילו פעם אחת! למה נעלמת לי?
לא ציפיתי להתקפה כזאת. עניתי בקול אדיש:
– שום דבר מיוחד! את מכירה היטב את קליפורניה, נכון! גדלת שם!
נטלי נכנסה להיסטריה:
– אני מדברת על סילביה ואתה! מה אכפת לי מקליפורניה? נהניתם?
זיינת טוב את הזונה שלך?
הופתעתי לגמרי. נטלי קינאה בסילביה! ניסיתי להרגיע אותה.
טרקתי את דלת המשרד וחיבקתי אותה בעודי לוחש לה באוזן:
– מאמי, תרגעי, הכל בסדר.
היא פרצה בבכי.
– תסלח לי, חשבתי שכבר שכחת אותי, אני אוהבת אותך כל כך!
לא ידעתי מה להגיד, נותרנו בדממה במשך כמה דקות.
פתאום הטלפון צלצל, מהר מאוד היא ייבשה את דמעותיה וענתה בקול סמכותי:
– הלו, משרד המנכ"ל.
חשבתי לעצמי: איך להגיד לה שאני רוצה שנפרד? היה לי ברור שהרגע הבלתי נמנע הזה עדיין לא הגיע.
כשנצמדתי אליה, החשק עלה בי בצורה מטורפת.
החלטתי לפנק אותה כדי לרכך את כעסה בגלל החופשה עם סילביה. סיכמנו להיפגש בערב שבת הקרוב, בסודיות כמובן. בקשתי ממנה להזמין לנו שולחן במסעדת דגים יוקרתית בלב פריז עם נוף מקסים לנהר הסן.
להיפגש עם נטלי בערבי שבת ולשכב איתה כל הלילה לא הייתה בעיה עבורי.
לאורך הזמן, פיתחתי כמה שיטות על מנת לנהל את החיים הכפולים שלי.
לא היו חסרים לי תירוצים כדי להצדיק את ההיעדרות שלי במשך ימים ולילות רבים.
לדוגמה, לגבי לילות שישי!
הסברתי לסילביה שלפי המסורת היהודית, בכל יום שישי בערב, היינו צריכים להיות עם כל המשפחה כדי לחגוג את כניסת השבת.
הוריי ידעו היטב שאני וסילביה חיים בזוגיות, אבל הם מעולם לא הסכימו לראותה
או לארח אותה בביתם.
למזלי, לסילביה כבר לא היה אכפת.
הנסיכה התובענית והמפונקת שהכרתי בישראל לפני יותר מעשר שנים השתנתה לחלוטין.
היא הפכה לאימה אחראית, לאישה גרושה עצמאית מפויסת עם העולם, פשוט למלכה.
משפחה, נישואים, רכילות וכול' כל המושגים האלה כבר לא השפיעו עליה.
הדבר העיקרי בעיניה היה שנהיה ביחד. בלי צעקות, חיכוכים או ויכוחים, הגענו להסכם מעשי.
הייתי הולך לבדי בערבי שבת לבית הוריי, הייתי מעביר שם את הלילה וחוזר אליה למחרת אחר הצהריים.
אבל למעשה, במקום ללכת כל שבוע, הלכתי רק פעם בחודש. כל שאר הזמן נשארתי אצל נטלי.
אני מודה שניצלתי בציניות את העובדה שהמשפחה שלי החרימה את סילביה
כדי לבגוד בה ללא סיכונים.
אופי העבודה שלי גם עזר לי מאוד לבגוד בה בקלי קלות.
נסיעות עסקים שמתמשכות עד סוף השבוע, פגישות עבודה בערב ,
ארוחות עם לקוחות חשובים. כל אלה היו שקרים שסיפרתי לה כדי להזדיין עם נטלי.
כן, כך ניהלתי את החיים הכפולים שלי בצורה מסודרת וקבועה.
כל הזמן שיקרתי לסילביה בלי היסוס או שמץ של רגשות אשמה.