סוף הדרך–פרק 2 +18
חודשים חלפו.
בין העבודה לבין סילביה ונטלי, לא הפסקתי לחשוב על המצב הלא רגיל הזה. לנהל חיים כפולים דורש המון זהירות והמון נחישות. נטלי עזרה לי בזה בצורה יוצאת מן הכלל. היא תמיד הייתה זמינה עבורי, תמיד מלאת הבנה, תמיד מוכנה להישאר בצל, בשקט. אף פעם לא שמעתי ממנה תלונות, צעקות או דרישות כל שהן.
היא הבינה מהרגע הראשון שסילביה תעמוד לנצח בראש מעיניי. התחרות ביניהן לא הייתה קיימת. בכל מקרה, מי הייתה יכולה להוות תחרות אמתית לסילביה?
באוגוסט, נסענו ביחד לעמק הסיליקון בארצות הברית.
רציתי להראות לה את האזור שבו גרתי וגם את האתרים המפורסמים ביותר בקליפורניה.
הייתי אמור לעבוד שבוע בחברה ולאחר מכן לבלות איתה שבועיים. כשהצגתי אותה לאמריקאים, כולם מתו עליה, כולם קינאו בי. כולם התלהבו מיופיה, מקסמה, מחוכמתה. אישה מקסימה, מהממת, מתוחכמת ואינטליגנטית.
יום אחד, רוברט, את מנהל המכירות, הזמין אותנו אליו לארוחת ערב. היינו שלושה זוגות: המנכ"ל ריצ'רד ואשתו, רוברט ואשתו החדשה קייט וסילביה ואני. כצפוי, בלי בושה, רוברט ניסה להתחיל עם סילביה. הוא שיבח את האנגלית שלה, את סגנונה ואת המראה שלה. סילביה קיבלה את כל המחמאות שלו בחיוך ונתנה לו להבין בעדינות שאין לו שום סיכוי להיכנס לליבה. רוברט ואני לא היינו חברים, בלשון המעטה, והערב הזה רק הגביר בו את שנאתו כלפיי.
לא היה לי אכפת! בכל אופן, רוברט שנא את כולם בחברה וכולם שנאו אותו. לאחר שבוע של עבודה, יצאנו לחופשה כמו זוג בירח דבש. בילינו בסן פרנסיקו כמה ימים, ביקרנו בכלא אלקטרז, נסענו בקרונות-הכבל ועברנו הלוך וחזור את הגשר "שער הזהב" המחבר בין סן פרנסיסקו לסוסליטו. סילביה התלהבה מסן פרנסיסקו השוקקת. נהנינו מהכול, מהנוף, מהמפרץ, מהגבעות, מהאווירה הקסומה השוררת במקום הזה. לאחר מכן, שכרנו רכב וירדנו לאורך כביש החוף דרומה. המסע חלף כמו בחלום, נזכרתי בימינו בירושלים, בטיולים שלנו בארץ. עכשיו, הכל היה אותו הדבר, אבל בענק, גדול יותר פי עשרה ממה שהיה בישראל. גם אהבתינו גדלה במהלך תקופה זו. לאחר שנים של היעדרות, חזרנו אחד לשנייה. היה לנו ניסיון מצטבר, הבנה הדדית,
גם הסקס בינינו עלה כמה מדרגות בכמות ובאיכות.
אולי בפעם הראשונה בחיי הרגשתי תחושה מוזרה:
"הייתי מאושר".
לא פספסנו אף מקום, בילינו בכל המקומות המפורסמים: העיירה הציורית כרמל, סנטה ברברה, חוף מליבו, סנטה מוניקה. במהלך שהייתנו בלוס אנג'לס, ביקרנו בהוליווד, דיסנילנד ואולפני יוניברסל.
כבר הכרתי היטב את כל המקומות האלה, אבל לראותם עם סילביה נתן להם טעם חדש, צבע אחר. כאילו להיות עם סילביה שינה את השקפת העולם שלי, הפך את הדברים למעניינים יותר ,ליפים יותר.
אחרי שבועיים של חופשה נהדרת, החזרנו את המכונית וטסנו חזרה לצרפת. במטוס, סילביה ישנה לידי, עטופה כולה בסמיכה, כל כך יפה, כל כך שברירית, כל כך מושכת. הכנסתי את ידי לתוך חולצתה והתחלתי לגעת לה בחזה, לסובב את הפטמות שלה. ידי ירדה עוד למטה. פתחתי את רוכסן הג'ינס שלה ואצבעותיי ליטפו את שער ערוותה. אחרי כמה דקות, עיניה עדיין עצומות, היא גמרה בשקט. נתתי לה נשיקה במצח. היא נאנחה וחזרה לישון. הבטחתי לעצמי הבטחה גורלית. להיפרד מנטלי, להפסיק לבגוד בסילביה. לבסוף הבנתי שאישה זו יכולה לתת לי את כל מה שאני צריך בכל התחומים, רוחניים וגופניים, במיטה ובחברה. כן הבנתי שאסור לי לאבד את סילביה, אהבת חיי.
תגובות (0)