סוחט דמעות, סוחט נשמה.

זמן לכתוב את הלב.
אז זהו. שזה לא פשוט כל- כך.
פעם היה קל. פעם הייתי רומנטית. פעם היה אפשר לקנות אותי בסדרה מטופשת. עכשיו המחוות על המסך מעוררות בי גיחוך. אז אני צריכה משהו קטלני. סוחט דמעות או סוחט נשמה.

פעם התאהבתי בקלות. היום הלב שלי כל כך מחוספס שאני לא אתפלא אם גידל לעצמו זקן וצלקת ליד העין. אין לי מושג אפילו איך להתחיל.

איך בונים קשר נכון כשאין בכלל כוחות?

אני לא יודעת מהיכן הכניסה ללב שלי. איבדתי כיוון. אל תרגיש נבוך כל כך כי לא הצלחת, גם לי אין מושג. איך אוהבים.

אני אוהבת את עצמי. את ההורים. את האחיינים. את הלקוחות שלי. אבל. כבר הרבה זמן שלא אהבתי גבר.

ושוב. אין מושג. מרגיש לי זר. אני נסגרת. נחנקת. מעדיפה להיות לבד.

אבל בלבד יש מחשבות על שניים. יד מתרוצצת על המסך למצוא מעט נחמה באהבה. פרצוף של שניים נפגש. לא אמיתי. זה משאיר אותי ריקה. בא לי להקיא. אז האהבה הופכת למכוערת יותר. למגע מטורלל. כזה שסוחט את הדמעות שלי ביום למחרת. סוחט נשמה.