סגירת מעגל – פרק 4 – סוף

בתחום האהבה, הכרתי כמה נשים, אבל זה לא החזיק מעמד לזמן רב. זאת לא הייתה אהבה אלא רק תשוקה מינית. בערבי יום שישי ,במקום ללכת לבית כנסת, הסתובבתי עם אנשים מהחברה. אימצתי את המשחק של רווקים בעמק: "חיפוש נשים". הכללים היו פשוטים מאוד. היינו שישה או שבעה גברים עם רשימה של ברים לרווקים ורווקות. היינו מתחילים את הערב בראשון ברשימה. אם אחד מאיתנו הצליח להתחיל עם מישהי, היינו עוזבים אותו ועוברים לבר השני, וכך הלאה. בהתחלה הכרתי את כל הברים באזור כי חזרתי הביתה לבד וחצי שיכור. עם הזמן, השתפרתי ובצורה זו פגשתי ושכבתי עם כמה נשים. אבל רוב הזמן זה היה סטוץ ללילה אחד.
בשנת 1988, החלטתי לחזור לצרפת. רבים הופתעו מהחלטתי, משום שחשבו (ואולי בצדק) שצריך להיות משוגע בשביל לעזוב את קליפורניה, גן עדן עלי אדמות. אבל כבר הסברתי לכם את סיבותיי. בנוסף לכך, לאחר שנים של צמיחה, המצב של החברה בארה"ב הדרדר. התחרות גדלה, הוקמו מספר חברות נוספות בתחום ואיבדנו את היתרון התחרותי שלנו. קפצתי על ההזדמנות כדי להציע לריצ'רד והנרי לחקור אופקים חדשים. עם תמיכתו של ריצ'רד, הצעתי לדירקטוריון החברה לפתוח סניף בפריז. משם אפשר "לכבוש את אירופה כולה" ולשווק את המחשבים שלנו באנגליה, בצרפת, בגרמניה, וכו'. אחרי כמה דיונים הם הסכימו לתכנית העסקית שלי. כל זה לא היה מובן מאליו בגלל שני מכשולים עיקריים:
1/ כמה מחברי הדירקטוריון העדיפו לייסד את המפקדה באנגליה ולשכור עובד בריטי.
2/ הייתי מודע לכך שהתפקיד הזה ידרוש ממני לעשות עוד שינוי משמעותי בקריירה שלי.
זאת אומרת לוותר על עולם המחקר והפיתוח ולהפוך למנהל חברה, לאיש שיווק ומכירות. אבל הרקע שלי בתחום הטכני היווה יתרון חשוב. המחשבים שלנו היו מאוד מתוחכמים, בעלי כוח מחשוב אדיר. הם הוקדשו למכוני מחקר, אוניברסיטאות, מוסדות לאומיים כגון שירותי מזג האוויר או מוסדות צבאיים. תהליך המכירה דרש הבנה בצרכים של הלקוחות שכולם היו מדענים או חוקרים כמוני. לכן קל היה לי להסביר להם את התכונות והיתרונות של מוצרינו כדי לעזור להם לפתור את בעיותיהם בחישוב.
בסוף 1988, אחרי כמעט עשר שנים, סגרתי את המעגל וחזרתי לפריז!
סוף