נשאר רק השקט

היינו מאוהבים, היינו רומנטיים, היינו כמו זוג מהסרטים…היינו… בעבר, זה כבר לא ככה…
הוא לא יכול להיות עם אחת, הוא בן אדם שלא יכול לקחת על עצמו אחריות…
לא יודעת כמה ימים כבר לא ישנתי, המחשבות התרוצצו לי בראש, לא עזבו, כמו מערבולת, סופה, סערה תמידית, משהו שלא יפסיק.
האמת ? אני פשוט לא רוצה שזה יפסיק, אני אוהבת אותו ואני כל כך כועסת עליו, הוא לא אוהב אותי…
למה הוא לא יוא לי מהראש ?! למה לכולם הוא אומר לילה טוב, רק לי לא, אלי הוא לא מתייחס, הוא בא אלי כשהוא צריך משהו, ואני לא יכולה להגיד לו לא, אני אעשה הכל, רק שהוא יאהב אותי…
אני רוצה להיות מאוהבת ? אני רוצה להיות נאהבת ? הפסקתי להכיר את עצמי, השתנתי, הוא שינה אותי, לא בטוחה בכלום, לא מודעת לכלום, מתנהגת כמו סתומה שהולכת עם עיניים עצומות במקום עם תשובות, " יעל, תפתחי את העיניים, התשובה פה " מי אומר לי את זה כל לילה ? אני בטוחה שזאת אני לעצמי, עוד פעם אני לא מודעת לעצמי.

לא יכולה להגיד לך שזה נגמר, מתגעגעת לחיבוקים שלנו, לרגעים שהיינו צוחקים בקול בלי לשים על אף אחד, שהייתי בוכה מסרטים ותמיד היית מנחם אותי שג'יימס לא היה צריך להיות איתה מההתחלה… נשארתי בלי כלום, בלעדיך ובלעדי, נשאר רק השקט.